איגרת ל'ליכוד' לקראת הכנסת ה-21
פורסם ב"מידה" 26.4.15
הליכוד.
הליכוד מנהל, בהפסקות קצרות, את מדינת ישראל משנת 1977, ומבצע על כרחו את מדיניות השמאל הנכפית הר כגיגית ע"י בית המשפט העליון בישראל, אשר רוחו של כבוד השופט אהרון ברק מרחפת בין כתליו, השופט הליברלי עלי אדמות.
ליברליזם.
בעשורים האחרונים התחפש הסוציאליזם המערב אירופי לדמוקרטיה ליברלית ועד מהרה התנוונה החברה האירופית עד שהייתה לצל נלעג של עצמה, כזו שהקנתה חופש ביטוי בלתי מוגבל לקבוצות מיעוט ושללה אותו מקבוצות הרוב מכח כללי PC. ישראל לא נותרה מאחור וגם היא בלעה את הפיתיון הליברלי והייתה 'מיעוטוקרטיה'. דומה היה שהעם איבד את כוח המשילות באמצעות נציגיו בכנסת.
הכח למשול.
בבחירות לכנסת ה-20 זכה הליכוד באחד מכל ארבעה מושבים בכנסת, ובכוחו לבנות קואליציה לאומית אפקטיבית הנתמכת ביותר משני שלישים מחברי הכנסת. בימים אלה מנהל הליכוד מו"מ קואליציוני עם שותפיו לשם מימוש כוחו האלקטורלי, כלומר, להקים ממשלה שבכוחה למשול. המפתח למשילות אפקטיבית הוא יכולת הממשלות להיאבק במוסדות המיעוטוקרטיה, ולצורך זה היא זקוקה לתמיכה עממית רחבה מעמך בית ישראל ולייתר אי דיוק, ממה שמכונה 'מזרחים'.
'מזרחים'.
כינוי מוזר לעולי אסיה ואפריקה וצאצאיהם, חלקו וותיק וחלקו הובא לכאן בגלי העליה שלאחר WW2. 'המזרחים' הם חוט השדרה של המחנה הלאומי והעוגן היהודי של החברה בישראל. הציבור 'המזרחי' עלה ופרח בכל שדרות החיים והפך דעתני ותובעני, כנדרש בכל חברה בריאה. הקארד בלאנש שנתן לליכוד ולמחנה הלאומי התעמעם מעט בבחירות האחרונות, בעיקר, אך לא רק, בשל האתגר התרבותי שהציבה בפניו חבורת 'המזרחים הרדיקלים'.
'מזרחים רדיקלים'.
חבורת מרקסיסטים 'מזרחים' שעושה שימוש ברשתות החברתיות ובתקשורת המונים ככלי להרחבת השסע העדתי. החבורה מטיפה לביטול הציונות ולפירוק מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ומנסה, לא בלי הצלחה, לשכנע את 'המזרחים' שהמחנה הלאומי איננו ביתם הפוליטי וכי ברית טבעית קיימת בינם לערבים, משום הקרבה האתנית-תרבותית.
קרבה אתנית-תרבותית.
הרדיקלים רואים עצמם ואת 'המזרחים' ראש גשר לפיוס היסטורי בין ערבים ליהודים, ראש גשר, כיצד? שאלה יהודים-ערבים ואלה מוסלמים-ערבים, ולהם סימני היכר אתניים ותרבותיים משותפים ומובהקים.
לטענתם, הסיכוי היחידי לשלום בין יהודים למוסלמים עובר דרך 'המזרחים', ועד שלא תיכון בארץ ישראל מדינה אחת - יהודית/ערבית - לא תיווצר היתכנות לשלום.
לראייתם, במדינה היהודית/ערבית, נניח "אוטופלנד" שמה, תתקיים מערכת פוליטית שתשריין ייצוג לכל הקהילות - קצת בדומה למכניזם הפוליטי בלבנון, ותבצע רפורמה אגררית וחלוקה צודקת של ההון (ועוד תיקונים מלוא השקית). באוטופלנד יחיו בהרמוניה ערבים בני דת משה וערבים בני דת מוחמד ו'אשכנזים' (כינוי מוזר לעולי אירופה וצאצאיהם) לצידם בתפקיד המיעוט הנסבל - ומהי פוליטיקה זו של קהילות וזהויות, אם לא ביטוי של דוקטרינת Ceperate But Equal?
היפרדות.
כל מי שזוג עיניים במעלה חוטמו 'ראה' כי חלק ניכר מההבלים הללו נקלט (בתמיכה תקשורתית נדיבה) באוזני רבים מה'מזרחים' תומכי הליכוד, שהצהירו על הסרת תמיכתם בה. הם האשימו את העומד בראש התנועה במדיניות כלכלית שהטיבה עם העשירונים העליונים, אך את ההישגים הנאים (אבטלה מזערית, סחר חליפין, יתרות מטבע, הכנסה שנתית לנפש, תחבורה, תקשורת ועוד) לא זקפו לזכותו. גם בתחום המדיני נשמעה ביקורת, לא חסרת בסיס (יידון במקום ובמועד אחר), על מחדליה של ממשלת הליכוד. ואכן, עד שעות ספורות טרם סגירת הקלפיות, הצביעו הסקרים על סחף שמאלה מקרב בוחרי ליכוד, ונראה היה לרגע, שצלחה המזימה להמיט אסון אלקטורלי על התנועה. למרבית השמחה, הספקנים והמתנדנדים נמלכו בדעתם, הסתפקו ב'כרטיס צהוב', שלשלו "ליכוד" וסכנת הניוון החברתי חלפה.
ניוון חברתי.
היהדות, יש בה שְנִיוּת - כוחות עצומים של בניה וכוחות עצומים של הרס, הביטו בחלוצי תל אביב של תחילת המאה ה-20 ובחלוצי יו"ש של תחילת המאה ה-21. אלא שלאחרונה לא קשה לראות שוירוס ההרס קנה אחיזה ביהדות העירונית, המבוססת, אכולת השובע, של הערים הגדולות. כוחות פוליטיים חוץ-פרלמנטרים חרוצים ונחושים בדמות קרנות, עמותות, חברות והתאגדויות אחרות עושים כל שביכולתם (במימון זר) להרוס את כל מה שנבנה כאן, ועיננו הרואות כיצד החברה בישראל מטלטלת ומשתקשקת, באין בולם וחוסם.. בעצם יש.
המחסום.
המחסום בפני 'נפילת' השלטון בישראל לידיים לא אחראיות נמצא בקרב הציבורים שטרם זכו להנהגה הלאומית כמו 'המזרחים' ו'הרוסים' (כינוי מוזר לעולי האימפריה הסובייטית וצאצאיהם). האריתמטיקה פשוטה: בפילוח גס ניתן לומר שכוחו של השמאל מבוסס על האליטות הוותיקות, אשכנזיות ברובן, ואילו כוחו של הימין מבוסס גם על קבוצות אחרות, כולל רבים מ'המזרחים' ו'הרוסים' הנאמנים ברובם למחנה הלאומי. אך אם 'המזרחים' יספגו את המסרים של 'הרדיקלים המזרחים' ויעבירו את תמיכתם למחנה השמאל, תשתנה המפה הפוליטית לשנים הרבה, והמסקנה מאלה ברורה.
הביאס קורפוס!
לו הייתי אליהו הנביא הייתי מוצא מועמד ראוי להוביל את תנועת הליכוד לכנסת ה-21 ונותן בו סימנים מובהקים לייעודו, אך אני רק יגאל וגם זה בקושי.. ולפיכך, תנועת הליכוד מתבקשת לצבוט את לחייה עד שיאדימו ולפעול נמרצות לקירוב כל מרכיביה. אפשר להתחיל עם הוקעה של גילויי גזענות, להמשיך עם דגש על אחדות וערבות הדדית, ולהפסיק ללהק רק 'מזרחים' לתפקיד "הישראלי המכוער" או לשיריונים פוליטיים פופוליסטיים, והעיקר (המחבר מתעב אפליה מתקנת אך הנסיבות מחייבות): לקדם מנהיגות מזרחית ורוסית מוכשרת, ולהעמיד בראשה, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, אישיות שיכולה להתחבר לציבורים אלו. רק כך תיבלם מגמת נטישת הליכוד, תוקנה לו היכולת למשול, והדמוקרטיה תביס את המיעוטוקרטיה. 