על הורים של ילדה טרנסג'נדרית (פב 3.7.20)

 מה מניע הורים להעלות ילדם הצעיר, כבן 9 או 10, על במה, ולאכוף אותו באמצעים הוריים להכריז מתוך פתק שניסחו לו על זהותו המינית, כאשר ברור לכל בר דעה שאולי יש לו זהות מינית אך בוודאי שהיא בוסרית, בלתי ברורה ובלתי מגובשת.

די במבט אחד לעבר ההורים כדי לשער במידה קרובה לוודאות מהי סביבתם החברתית, מה הם אוכלים ואיזו תרבות הם צורכים ושהם אוהבים את השירה האנדרוגינית של אסף אבידן ובזים לנשיות המזרחית של עדן בן זקן. יתכן שהם מנויים לבית אריאלה ולבית לסין, קרוב לוודאי שהם מועסקים במשרות בטוחות בגוף שלטוני או מוניציפלי, שהם משתכרים סביר ואי אפשר לפטר אותם כי וועד העובדים היציג לא ייתן, ושיש להם המון זמן פנוי להרעיל את סביבתם.

האם זכות ההורות מוקנית גם לנודלמנים? האם לא ראוי להוציא את הילדה מחזקתם, להגן עליה מפניהם?

מי הורה ראוי יותר - נרקומנית קשת יום שעושה כל שביכולת לגדל את ילדיה ולא כל כך מצליחה, או הנודלמנים?

במה שונים הנודלמנים משבטי הבדואים הג'אהילים שנהגו לקבור את בנותיהם בעודן בחיים, בשם ערכים שהאמינו בהם?

"נאום הגבר שתום העין" (פב 3.7.20)

 במה שונה עם ישראל מעם לועז? בכך שהאל שלו הוא פרטיקולרי, רק שלו לכתחילה, ולא של עם אחר. הנצרות והאסלאם הן דתות בינלאומיות ולכן האל שלהם הוא לא אישי אלא כללי.

ובאמת, רק ליהודים גילה האל את שמו הפרטי - יהוה - איך יודעים שזה שם פרטי ולא שם תואר? שאי אפשר לידע אותו. אי אפשר לומר ה-יהוה.

אז יהוה, חוטא גדול הנני לא שומר כשרות ולא נידה, ולא בטוח בכלל שאתה קיים או רק מככב בראש של אנשים, ובכל זאת, זו משימתך:

הפוך את הסיפור המקראי באופן זמני ואח"כ תחזיר אותו למקור (כמו שעשה הש' פוגלמן עם רשימת המניעויות).

תעשה שבלק בן ציפור יזעיק את בלעם בן בעור איש האלוהים לברך את הנודלמנים ויצא מקלל.

שיקלל אותם ואת עדתם לגלות בברלין בלי הילדים (שיועברו לחזקת הנשים התימניות שילדיהן נחטפו ויזכו לחיי אושר ובריאות נפשית) וכשיגיעו לגלות אחרי צלילה בת 1000 שנים באמבטיית חרא, יווכחו שלא הגיעו לברלין אלא לעמק המונומנטים באריזונה.

לפתע האדמה תפצה את פיה ותבלע אותם ואת עדתם, ולאחר שתסכור פיה, תיטמר עננת אבק קטנה ומאחוריה תתגלה דמותו של קלינט איסטווד שתעביר את הסיגר מצד לצד ותדווח בסיפוק על השלמת המשימה בזו הלשון: "נאום בלעם בן בעור ונאום הגבר שתום העין"

קרב אקנומוס (פב 11.7.20)

 בשנת 256 לפנה"ס נתכנסו ציי רומא וקרתגו זה מול זה בכף אקנומוס אשר בסיציליה, במסגרת המלחמה הפונית ה-1 שהיתה מעין מלחמת עולם בין שתי מעצמות אבל גם בין שתי תפיסות עולם.

מעצמה אחת רצתה לכבוש והשניה לסחור. את הקרתגינים עניינו נקודות המסחר בערי החוף ומצידם שרומא תשלוט כאוות נפשה בתוך סיציליה. אבל רומא רצתה קודם לכבוש ולשלוט בכלכלה כפועל יוצא.

ההיסטוריון פוליביוס טען שיתכן שהעניין היה מסתיים ב- Amikiea - הסכם פשרה, אבל היתה בסנט הרומי סיעה קיצונית שגברה, מה שהביא לפוזה שתיארתי במשפט הראשון לעיל.

גם התפיסות הלוחמתיות היו שונות. בעוד שהקרתגינים צדדו בתימרונים זריזים שיסתיימו בנגיחת ספינת האויב והטבעה, הרומים העדיפו קרב צמוד ושאפו לקשור את ספינות קרתגו באופן שיאפשר לחיילים לקפוץ לסיפון ולנהל לחימה פנים אל פנים. לשם כך המציאו דוקרן הצמדה שכינויו corvus ("עורב").

כך או כך, רומא דקרה, הצמידה, לחמה פנים אל פנים ונצחה, הדרך אל קרתגו היתה פתוחה, קרתגו נעלמה ותפיסת העולם הרומית, נצחה.

בזכות עורב קטן ודוקרני ההיסטוריה הלכה בנתיב המוכר לנו עד ימינו ומי יודע לאיזה מקום היא היתה לוקחת אותנו לו רק קרתגו היתה ממציאה תשובה לעורב.

זהו, סיימתי, את הקישורים ההכרחיים לבבצ"צ ולמנהיגותו הדורכת במקום, ולמחירים שזה עלול לגבות מאיתנו, תעשו לבד.

הפגנות קורונה נוסח אשכנז(פב 12.7.20)

 אני נורא אוהב התפילה בבי"כ אשכנזי לרואות מתפללים הולכים כה וכה סופקים כפיים ומממלים אוהויי יויי יויי אוי יויי יוייי , מביטים אנה ואנה ושוב מכפכפים אויי יויי יויייי, לעזור לתפילה להתקבל אצל היושב במרומים.

בנוסח ספרד במקום אויי יויי הם מסלסלים עד דלא-ידע ועד שהשחרית נושקת למנחה ולא נשארה אפילו לטבול חלה בחמין, וכבר צריך לחזור.

בנוסח תימן עסוקים להתנצח היכן המשקל הנכון בויאמר ה' למשה - האם למ-שהההההה או למששש--ה, עד שמגיעים למבוי סתום מחליפים ברכות "אתה חצוף (חסוף)" וחותכים ציק צ'ק לפני שהג'חנון יתקרר.

אבל אני בטח ובטח לא אוהב להשתתף בהפגנות הקורונה בתל אביב ובוודאי ובוודאי לא בירושלים, גם אם מדובר בשני דיאלקטים של נוסח אשכנז.

לפי דיאלקט ירושלים ההפגנה היא מאד טריטוריאלית בהשתתפות הטובים בתושבי רחביה - פרופסורים ודוקטורנטים , רבנים, שופטים ממונים על אכיפת איסור הלבנת הון, חברי הצוות המצומצם למלחמה בקורונה, ובכירים בשירות הציבורי. כולם הולכים להטיל שתן ברחוב בלפור, לנגן בווווזלות, ולקבוע למשטרה עד איזו נקודה מותר לה להפריע. חברים אלה יודעים לקלל אבל בג'יפה מעודנת ומוקפדת והם מכנים את ביבי "הנאשם בפלילים מבלפור".

בדיאלקט תל אביב הג'יפה מעט יותר משוחררה ובמקום ללכת כה וכה ולומר אויי יוייי יויייי, הם טוענים שביבי והיטלר היינו הך, נוטלים סלע והולכים לדלת של בנק דיסקונט ומה יש להם דווקא נגד בנק דיסקונט אני לא יודע. לעתים הם מפיקים מופעי אימים כמו של גרבוז או אמדורסקי אבל בדרך כלל ההפגנות לא מתרוממות לגבהים מרשימים ואינן מורישות מסר בלתי נשכח. איזה מסר יכל לצאת מהראסטות של האנרכיסטים או מהחנונים של המפלגה הקומוניסטית - אשכנזים וערבים מסרבים להיות סאחי?

באמדן הדציבלים דיאלקט ירושלים מנצח ןבאמדן ההשתתפות - תל אביב. באומדן הזיעה של השוטרים המזרחיים שהתרוצצו לשמור על הסדר, נרשמה הצלחה גדולה שלראשונה אף לא אחד מהם הועמד לדין על תקיפת מפגינים.

לסיכום: תחילה נרשמה הצלחה למפגינים אבל, כבפעמים קודמות, כשנדמה שהגיעה שעתו של בבבצ"צ, באו המזרחיים ממרכז הליכוד והצילוהו מידם.

"הראיון" עם אברושמי (פב 8.8.20)

 כצפוי, התכנסה נציגות ההורים של נטלי המחרבנת והדילדודגל, הגברת עם סיר ורפונזל שהתיישבה על שפיץ מזרקה לא בשביל לנוח, וטכסו עצה איך מסיטים את השיח לפסים הרצויים, וכבעבר החליטה לשלות פנינים מאברושמי (אפשר לפרפר את זה בעשרים שניות - אמרו) ע"מ לחדד את הריכוז של המשטרה לזהות מי אויב ומי אוהב. הפרוטוקול נרשם ונחתם, והשליח, מראיינתחת עם מגבעת, יצא ללכוד את הטרף.

ערוץ 2 יום ו' 8.8.20.

מראיינתחת: גם היום היית יוצא לכיכר פריז

אברושמי: לא, אני יושב בבית לומד אוכל שותה

מראיינתחת: אבל נניח שהיה מתאפשר, לא היית יוצא?

אברושמי: לא אני בבית, היום יש צעירים והם יודעים מה לעשות

מראיינתחת: אמרת שהמפגינים דאז יתושים, גם היום אתה חושב ככה?

אברושמי: בוודאי, ובכל פעם שתכניס לי מלים לפה אגיד בוודאי

זה היה קל, התוצאה הושגה, ועם ישראל הזדעזע.

אברושמי, אב טיפוס למזרחי-בוק שלא מבין את שפת אשכנז ואין מי שיתרגם לו. הוא עד כדי כך בוק שהג'יפה שיוצאת להם מהנשמה לפה ומהפה למיקרופון ומהמקרופון לרחובות, מתורגמת אצלו כקריאה לפעולה.

וכורדי-בוק כשקוראים לו - עונה, כשמבקשים להתנדב - יקפוץ בראש, וכשדרוש קורבן -ישחיל בשמחה צוואר ללולאה ויתן 27 שנים מחייו האומללים רק בכדי להרשים את ששולחיו שיצאו ללא פגע. ממש כפי שיגאל עמיר השתתף במעגלי ההסתה ויצא לרצוח בשביל הסיכוי שאולי..אם ירצה השם.. תסכים מרגלית הר שפי לדגדג לו את הביצים עם הצמה.

המשטרה כמאבטחת פרטית של האספסוף בבלפור (פב 9.8.20)

 מה עושים ה"מפגינים" בבלפור? מפגן שנאה שבינו לבין מחאה לגיטימית יש תהום של קקי.

מקללים, מגדפים ומנאצים, מאיימין ברצח, משתלטים על המרחב הציבורי, שוברים איברים, ממררים חיי השכנים, פוגעים בפרטיות ראש הממשלה ומפריעים את מנוחתו במטרה לפגוע בתפקודו. פישרים וקעקרים, אלס שטיק נביילס, פין זיבן צי זיביציק

וכיצד הגיבו הרשויות האוכפות?

העיפו אותם למתחמי הפגנה? לאאאאאאאא

העמידו לדין? לאאאאאאאאאא,

עשו שלייף סופפים למציאות כהווייתה? כןןןןןןןןןןןןןןן

ובהעדר אכיפה, מה עושין המפגינים ומה משיגין?

מאשימין את העיריה באלימות - משיגין ביטול פינוי.

וטופלין על המשטרה אלימות - משיגין ביטול מכתזית

ומפחידין שוטרים בהעמדה לדין ופיטורין - משיגין אכיפת חסר

ומראיינין את אברושמי - מסכלין הפגנות מימין

ומתייגין לה-פמיליה כטרור - כופין אבטחה משטרתית מפני "הטרור"

ופצאום מהרמקולים המותקנים על אנטנות התקשורת ובשפיץ בגג בית המשפט העליון, נשמעת החברה שרה: "החברים מתבקשים לחדר האוכל"

אוכל, קדימה אוכל, אוכל, קדימה אוכל

לאכול פה את הכל לאכול פה ולזלול

אוכל קדימה אוכל

וכך הפך האספסוף האלים והמסוכן-לשומר הדמוקרטיה, והמשטרה מאוכפת חוק וסדר-למאבטחת פרטית של הגברת המתיישבת על המג'יק סטיק במזרקה והאדונים עם הוו-וו-זלות, והמזרחיים-לטרוריסטים.

'ראה' - פרשת השבוע שלי

 "ראה", פרשת השבוע שלי.

באוגוסט 73, שנת הבר מצווה, החלטנו אני וחבר שלי מאיר לעלות לתורה יחד, בבית הכנסת הגדול נוסח ספרד, בשכונת רמת ישראל, דרום מזרח תל אביב גבול גבעתיים.

למאיר היו כל מיני בעיות בעיקר בתחום החינוך לנימוסים טובים והליכות שהונחלו לנו בבית הספר דויד בלוך - מאיר פחות התחבר לנימוסים ויותר לשלווה המורה להתעמלות, שלימדה אותנו לשחק "גע-גע" שזה כדורגל עם כל החוקים אבל רק הפוך, שאסור לגעת ברגלים ומותר רק בידיים.

מאיר פחד משני אנשים בעולם הזה, מהמורה ברכה סגנית המנהל אבנר ירחמיאלי, שהיתה מטר וחצי של אנרגיה עם סיגריה נצחית שרסקה לה את הקול, ומאבא שלו, אלי דהאן שנפצע פצעים קשים בתאונת עבודה בשליחות הלח"י בדרך לחסל את מפקד האינטליג'נס הבריטי בחיפה של טרום המדינה. הרימון העדיף להתפוצץ בכיס המעיל, העיף את כף היד וחלק מהצלעות, לאדם רגיל לא היה סיכוי אבל אלי לא היה אדם רגיל, הוא מינף את התאונה והשתמש בגדם בתור פטיש קורנס לפוצץ ראשי יריבים, והיו לו רבים כאלה.

למאיר היו את הצרות שלו ולי את הצרות שלי.

הצרות שלי התמצו בכך שאבא שלי שמואל שהוא מת הרבה שנים אבל חי איתי עד היום, נעלב מכך שאני מבקש לעלות בנוסח ספרד ולא בנוסח תימן. לא יקום ולא קדימה צורן, נזף בי. אתה תימני שני צדדים ואתה תעלה ביהודית תימנית בבית הכנסת הגדול נוסח תימן בשכונת רמת ישראל.

אז כהרגלי רצתי לאימא שלי והיא צ'יק צ'ק נטרלה אותו וגזרה שאין להגביל את הילד ורצונותיו שלו הם שלו ולא של האבא שלו, עם כל הכבוד לאבא.

בספו של דבר התפשרנו שהוא כותב לי את הדרשה ואני קורא אותה מילה במילה בלי לשנות אות, וקורא אתו את פרשת 'ראה' נוסח תימן, ביום אחר, בפיקוח המלומד יוסף מורחי שישגיח שכל טעם בקריאה, יהיה במקומו.

אחרי שהמניעות הוסרו, הלכנו אני ומאיר ללמוד אצל החזן כהרון נשוא הפנים שהיה החזן המוביל של בית הכנסת הגדול נוסח ספרד בשכונת רמת ישראל וכשלא היה עטוף בגלימת החזן עם כובע אפיפיורי, היה לבוש בחליפה מוקפדת ועניבה מתוצרת לא חשוב כמה יעלה העיקר שיראה צנוע.

בית הכנסת הגדול נוסח ספרד ובית הכנסת הגדול נוסח תימן היו שכנים קיר אל קיר בשכונת רמת ישראל, ושניהם היו מלאים מפה לפה בשבת ויום טוב ויש אומרים שגם בימי חול. שניהם היו גדולים ומרשימים, גם אם בית הכנסת נוסח ספרד נראה מעט הרבה יותר מפואר בשל כך שהחלבים היו מתחרים במרוקאים בקניה של הספרים, במיוחד ספר ראשון ורביעי ואילו אצלנו, התימנים, היתה הסכמה מקיר לקיר שלא היופי קובע.

אז כהרון קבע שיעור בימים א' ג' ה' שעה 14.00, וכבר בפעם הראשונה הובן לשני הצדדים, חד וחלק, שזה לא ילך קל.

ביום א' בשעה היעודה, נפתחה הדלת ודמות מיוזעת, בגופיה, הכניסה אותנו והושיבה במטבח. הוצאנו את ספר דברים (מהדורה לא עבה מידי ולא דקה, לא גדולה מידי ולא קטנה, שהורה לנו לרכוש מראש) ורק פתחנו פרשת ראה וכבר הדמות סלסלה "והעלתם ש---מה עולותיכם וזיבחיכם וכל מעשרותיכההם וכ----ל תשורת ידכהההם". מי שמצוי בקריאת התורה נוסח ספרד יודע שמאריכין מאד ומסלסלין ומדגישין, ולהעצמת הדרמה עושים ככה עם הידיים.

כהרון דווקא לא עשה ככה עם הידיים, אלא סלסל, הדליק את הגז, הניח מחבט שפך שמן ושם דג. היות והרוחב הכללי של המטבח היה כמטר וחצי, הִטָּגֵן הדג במרחק של חצי מטר וריקושטים עפו גם עלינו. השיעור התנהל באופן שכהרון מסלסל ומסתובב להיטיב את תנוחת הדג. מסתובב אלינו ומסתובב את הדג, ולא מפסיק לסלסל.

בנקודה זו מתחיל להתפתח צחוק מטריד ומסוכן, מסוכן כי הוא מחניק אותך ולא מאפשר לך להעלים אותו מהמלמד. כהרון שאינו מבין את הסיטואציה נעלב ונוזף ומרצה ארוכות על המעבר מילדות לבגרות ועל האחריות הנלווית לכך ורוכן לעברנו בגופיה ומגבת על הכתף מנפנף במרית: ברור לכם שבחוץ לארץ ילד בגילכם יוצא לעבודה ועוזר בפרנסת הבית?

אז מאיר אמר שאנחנו חולים וצריכים ללכת הביתה לקחת תרופות. גם תרופות אתם לוקחים ביחד? שאל, ושחרר אותנו.

ביום ג' התיישבנו והדג כבר הִִטָּגֵן חצי דרך, וכמו שמתרגלים לטיפוסים כמו אבי ניסנקורן בתור שר משפטים, כך מתרגלים גם לדג שמך ירקרק מִטָּגֵן בשיעור קריאה בתורה של פרשת "ראה".

הפעם הוא פנה אלי וביקש שאמשיך בקריאה, אז המשכתי.

"ואכלתם ש-----מה לפני ה' אלוהיכההם ושמחחחתם בכל משלח ידכהההם" - לא "ושמכתם" אלא "ושמחתם" נופף במרית, ולא "משלכ" אלא "משלח". לא ב-ככיית אלא ב-חית עמוקה, שה' יבין אותך חייך החזן כהרון וצדק אלף ומאה פעם כפול שניים. עכשיו אתה - פנה למאיר - תחזור על יגאל ותקפיד על ה-חית.

הבעיה שבדיוק התחלף למאיר הקול וכדרכם של מתבגרים יצא לו קול בסגנון יודל, מעברים בלתי נשלטים מגבוה לנמוך ולהפך - הצחוק היה בלתי נשלט גם הוא, והשיעור נחרב שוב

"ואכלתם ש-----מה לפני ה' אלוהיכההם" דמע מאיר בסגנון יודל. העיניים של החזן כהרון נפערו וגביניו התעקמו, אפעפיו הוצרו ונחיריו התעגלו, לכו מפה הבייתה אתם חולים ויש לכם המון תרופות לבלוע צעק, ואוי ואבוי לשניכם אם תחזרו ביום ה' עם ככייית וסופכם יגיע אם לא תשתו בקבוק שמן להחליק את היודל החוצה מהגרון - עבודת פרך מצפה לי עם אלה שמענו אותו ממלמל, ורץ להקפיץ את המושט.

האמת היא שאני לא זוכר איך הלך בבית הכנסת בקריאת התורה אבל עובדה שנשארנו בחיים. נשף בר המצווה נערך בשבת "ראה" העוקבת באולמי בריכת "גלית" ז"ל.

מאז חלפו 47 שנין ואני סוחב איתי את החוויה, וגם את הפרשה, ואת דפי הדרשה כתובה בידי אבא שלי ואת האנציקלופדיה להומור שקיבלתי מתנה מהחזן כהרון, ראש החזנים בבית הכנסת הגדול נוסח ספרד שכונת רמת ישראל

רחוב ע"ש זאב רווח (פב 18.8.20)

 ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נקט יוזמה ברוכה לקרוא רחוב בעיר על שמו של השחקן העילוי, היוצר הגאון, הזאב המתוק, זאב רווח, לרגל הגיעו לגבורות.

זאב רווח ידוע גם כפורץ גבולות ומנפץ תקרות זכוכית. הוא הראשון שהביא את הרוח הישראלית ילידית לתיאטרון ולקולנוע, תקע את חכם חנוכה באף של ממסד התרבותי החיוור, וחיטט עמוק פנימה כמו מטוש קורונה.

הממסד עיקם את האף וכינה את עבודתו הקולנועית בכינוי הגזעני "סרטי בורקס", לאמור שאוכלי הבורקס חסרים את היכולות האומנותיות של בולסי רגל קרושה.

הקהל חשב אחרת והפך - מלמטה - את האומנות של רווח לסוגה עילית. מבקרי האומנות גידפו אך הקהל והקופות בירכו, במאות אלפי כרטיסים. סרטיו הפכו לחובה בכל בית, אם בקלטות VHF שחורות ענקיות ועד לקבצים בענן של המחשב הביתי, ועבודתו הפכה לקלסיקה שאין חולק על ערכה האומנותי.

והנה, במקום מצהלות שמחה ותרועות ברכה, צצה להקת זאבים רשעים מהטונדרות המדומיינות של הרשתןות החברתיות והסתערה לסכל את היוזמה, וזאת לאור "עברו" של רווח.

ממש אותה להקה קולנית צצה לפני מספר שנים לסכל את בחירתו להשיא משואה ביום העצמאות.

ומהו העבר הנורא של רווח? שנחקר בעבר הרחוק בתלונות על הטרדה מינית ברף התחתון, ובתום החקירה נגנזו התלונות, ורווח והצלה עמדו לזאב.

אינני יודע אם זאב רווח הביע הסכמה ליוזמה אבל בדבר אחד אני בטוח. היוזמה לקרוא רחוב על שמו מכבדת את רמת גן יותר משהיא מכבדת אותו (ואולי זה הזמן לשאול מדוע טרם הוענק לו בפרס ישראל בתחומי אומנותו).

זאב מתוק אחד ויחידי, עדיף אלף פעם על פראי-זאבים, וחזקה על ראש העיר שיתעלם ויגשים את היוזמה, ואו אז הרווח יהיה כולו של רמת גן.

ממשלה חסרת תוחלת (פב 26.8.20)

 מי יפה יותר - היא או AOC? התלבטתי והכרעתי לטובת AOC גם בגלל שהיא אינדיאנית אבל בעיקר בגלל שהמבט החלול של מלניה מזכיר גזע עץ צף בנחל אכזב, אבל לא זה הנושא.

היום נשוחח על ממשלת האחדות בבבצ"צ-גנצ, ועל ביבי שחדר למוחם של התקשורתנים, והטיל בו ביצה.

הביצה התפתחה לסיקור חסר תוחלת על הסכם קואליציוני חסר תוחלת. מהביצה בקע גם אדון האוזר, מזכיר ממשלת לשעבר, שניסח הסכם ביניים חסר תוחלת, לדחות במאה ימים את השלכת ההסכם הקואליציוני חסר התוחלת לכל הרוחות.

כמובן שבמאה הימים הבאים לא יתרחש דבר והקיפאון יימשך, עד שממשלת חוסר התוחלת תשקע באבק ותשכח, וממנה תשרוד אך ורק טכניקה למין פוליטי בטוח - חודרים, מפמפמים, ורגע לפני השיא, יוצאים.

היאחזות הקריז בכיכר פריז (פב 28.8.20)

 48 שעות חלפו ומשל בבבצ"צ והביצה האינטליגנטי שלי לא זכה ללייק אחד, בחיאת רבקום, זה התנהגות זה?!

בלית ברירה אקפוץ הפעם ישר אל הנמשל.

ראש העיר מיניאפוליס הטיל אתמול עוצר לילה בעירו, כאשר זיהה שהבוזזים מנוהלים ע"י אנטי-פה מסתתר ברעלות וכובעים ומורה לשחורים איך לעשות מה בחשכת הליל. אם כך, אטילה עוצר ואנטרלה, חשב לעצמו ראש העיר.

ראש העיר ירושלים אינו מוסמך להטיל עוצר, אבל אין צורך בהטלת עוצר וכל שנדרש הוא ממשלה לא מורתעת ומשטרה לא מוכה ואשכנזים שלא ירתיעו ממשלות ויכו שוטרים - מה לעשות שאין לנו אף אחד משלושת אלה.

אז איך מנטרלים באין מכשיר? כותבים מלים לזה השיר.

בהיאחזות "מי הקים את המדינה-אני אני"

ראיתי בעיני את מלח הארץ בתחתונים

ראיתי חרפים וגידופות, ושלוש גברות מ-טורללות

אחת עם סיר מולבש על ראש שעיר,

שניה עם דד על מנורה, קוראת מדף את הבשורה,

ואחרונה בחצאית לא ארוכה, יושבה על שפיץ המזרקה

ראיתי איברים זקורים בדרך נס,

מזמינים את שרה להיאנס,

וכל השרות והדליות והרינות,

רוקדות קרקוביאק בתוך שדרת בובות ואגינות,

זה מה ראיתי בהיאחזות הקריז, אשר הוקמה ב-כיכר פריז

ישראל השניה? לא אני!

 אדון

אבישי בן חיים

עושה קריירה על מושגים שפותחו בידי סוציולוגים של שסעים חברתיים - ישראל הראשונה והשניה. הראשונה - אשכנזים, השנייה - אני. זכותו, פרנסה מעל הכל.

באחד האמשים כתב אבישי רשומה על נסיכי הליכוד מילה במילה מאינספור רשומות שלי, אבל אני מקבל שני לייקים והוא אלפיים - למה?!!!

בגלל שאתה "לא חשוב בפייסבוק" אמרה לי גברת מסויימת שקיבלה ממני שירותי משפט חינם. יתכן שהמזרחיים ממרכז הליכוד לא אוהבים שקוראים להם ככה, הציעה המטפלת שלי בפרחי באך.

הייתי שותק אבל גב'

Tzipi Livni - ציפי לבני

משיבה לאדון בן חיים (נעוץ בתגובה 1), בשם נסיכי הליכוד, ונוזפת בו בפוסט צדקני טרחני אופייני, שאמנם כבת למשפחה הבית"רית הלוחמת היא מבינה ללבו, אך לא הוא יקבע את הזהות שלה כישראל הראשונה.

היא קיבלה כמה לייקים שקיבלה, והוא השיב מה שהשיב והמגיבים הגיבו מה שהגיבו, ואני אקנא כמה שאקנא, אבל לא אדרש לכל חילופי הדברים בין הפוליטיקאית הכושלת לעיתונאי החביב (עם כל הכבוד), רק לאחד.

בן חיים מוכר לציבור את המונח ישראל הראשונה/שנייה ככלי מאבחן בין מזרחיים לבין אשכנזים, ובעיני, הוא דווקא עושה שירות טוב לאשכנזים ושירות דב למזרחיים. לאלה הוא מייחס עליונות שמעולם לא היתה להם, ולאלה הוא מייחס פוזיציה חברתית מקטינה ומבזה שלא מגיעה להם.

עליונות חברתית היא מושג סוציולוגי מבוסס ערכי תרבות. לא תרבות במובן האומנותי, אלא במובן המוסרי והמסורתי. מיהו בן תרבות? בן אירופה הקטלנית שהשמידה כ200 מליון בני אדם בתוך 30 שנים או התימני שלימד את ילדיו לקרוא כתבי רס״ג מארבע פאות הספר? למי עליונות על מי? מי מהם ישראל הראשונה ומי השנייה?

אמת, עומד אנוכי תמה, בפה פעור, אל מול האשכנזיות הבוטה אליה נחשפתי דווקא כאן בפייסבוק, והפה נפער עוד נוכח המזרחיות הנרפית, הנגררת, חסרת הדעה והמתבטלת. על הסמולתחת המזרחי, שמלחמתו המזויפת אינה מסתירה את תשוקתו לאירופה לא בא לי לדבר, ועל סמולתחת האשכנזי אין על מה לדבר.

מעולם לא ראיתי בהם מודל לחיקוי, בוודאי שלא חששתי, או התבטלתי, או פרשתי הצידה, גם לא התפעלתי מעור לבן ומשיער פשתן יותר משהתפעלתי מעור חום ושיער עורב. וכאשר נתקלתי לראשונה בגזענות (בצבא) לא הרפיתי עד שהתולעת איימה להתאבד.

עם כל זה אני רואה בהם אחים, בשר מבשרי העברי. גדלתי ביניהם בתל אביב והם היו ועדיין חלק מעולמי. מעולם לא תבעו עליונות וממילא לא קיבלו. רובם חברים לחיים, גם אם מסלול החיים הפריד. חיפשתי רף קרבה כזה בטיפוסים שנקלעו למסלול חיי וטרם מצאתי, אבל אני אופטימי, ונסיים בלה לה לה:

לא חשוב למי זה יעזור

לבלק בן ציפור או לבלעם בן בעור,

לנסיכה הכושלת הגברת פלפלת

לעיתונאי החביב, שנמנם והקשיב

בשתי הידיים אדחה הפנייה

להִתְכַּנוֹת בציבור 'ישראל השנייה'

לכבוד א' תשרי

 על פי תורתנו א' תשרי הוא יום הרת עולם - יום בו נוצר העולם בידי יוצרו. וכמו שיודע שור קונו וחמור אבוס בעליו, למדתי מהיכן באתי ולאן אני הולך ובתורי לימדתי את ילדי ואת כל מי שרצה לשמוע וגם את מי שלא.

ולא רק זה. הוא גם "יום זיכרון תרועה" לשנת היובל בה משלחים את כל העבדים כבני חורין.

אז הולכים לבית הכנסת ללמוד לזכור.

מי ששומע ומבין-יילמד לזכור, ומי ששומע ואינו מבין - מה יילמד לזכור? את הקולקציה החדשה של קסטרו? את הגרוטסקה של האשכנזי המכוער עוטה בובת גברת עם כוס וורוד בהתנחלות הקריז בכיכר פריז?

קרב השופרות (פב 27.9.20)

 הימין מעדה מסוימת, במלחמת דת, והלוחמים משני הצדדים מכנים זה את זה "שופר". מה רע להיות שופר, אתה מתהלך ותוקע תרועה ושברים כמו בילבו באגינס, להזהיר להודיע וכו', אבל אצל אלה להיות שופר זה להדהד אינטרסים זרים, שיהיה.

קלמן ליבסקינד פתח במתקפת פתע והמליץ לביבי, ברשומה בעיתונו, לעשות הסדר טיעון ולהתחפף מהחיים הפוליטיים.

תומכי נתניהו, נכנה אותם הריקלינים, כעסו והאשימו את ליבסקינד בהדהוד מבקשי רעתו של נתניהו, ונטישה לשמאל - לתמיכה, הביאו מובאות ממאמרו של קלמן.

קלמן לא ישב בחיבוק ידיים והאשים את הריקלינים בביביזם, שאינם עיתונאים אלא שופרות, גידולי פרא ושקרנים - לתמיכה, הביא מובאות מהרשומות של הריקלינים.

הריקלינים הגיבו קצרות בהסתמכות על מובאות מהרשומה של קלמן, והבטיחו להטיל מיד אחרי כיפור פצצת אטום גרסת המתנחלים "conservative little boy".

מלחמת המובאות אינה נחוצה, והמציאות פשוטה. ביבי צריך ללכת משלושת אלה בלבד, אחת אובייקטיבית ושתיים סובייקטיביות:

1. שמשמש ראה"מ שנים רבות מידי, מה שהפך אותו למרטיר קדוש בעיני החלקים הפחות חדים בציבור.

2. שכשל בהפיכת ישראל למדינה מתוקנת בסדרי השלטון והמשפט שלה ובימיו הופר עוד ועוד האיזון הבריא וה ה כ ר ח י, בין רשויות השלטון.

3. שעורך הדין שלו, שהוא גם בן דודו וידידו הקרוב, לקח חלק מסחרי בעסקה שהוא, כראש ממשלה, היה מעורב בה.

אשכבה לשופטת באדר גינצבורג (פב 19.9.20)

 אני קורא בפוסט של חברתי היקרה שלי יחימוביץ שהשופטת רות באדר גינצבורג (RBG), מבית המשפט הפדרלי העליון של ארצות הברית, מתה. מזעזע, תנוחמו מהשמיים ושלא תדעו עוד צער - אומר ברשותכם דברי תורה לעילו נשמת המנוחה, על היהדות הממוקפת.

יהדות ממוקפת, מהי?
זה התחיל בשפינוזה אבל הגיע לשיא בתקופתו של משה מנדלסון, הוגה דעות מגרמניה שנולד יהודי בתחילת ה118 ומת כיהודי ממוקף בסופה, עליו נאמר שהיה הוגה ייחודי, אשר חולל את תנועת ההשכלה, השתחרר מעולה של היהדות הרבנית, וקומם את היהדות החילונית.
בבסיס משנתו של מנדלסון הטיעון שיהדות אינה לאום אלא דת, ארץ ישראל וירושלים יוצאות מהמשוואה ומתוך זה למדים שיהודי החי בצרפת הוא צרפתי 100%, גנדרן ברוח התקופה עם פאה נכרית וסומק בלחיים, שלא מתרחץ אף פעם. זה היהודי הממוקף. יהודי-גרמני, יהודי-צרפתי, יהודי-נורווגי. יהודי שהוא בן הלאום הגרמני או, אם תרצה, גרמני בן דת משה, נעים להכיר.
כרוב יהדות אמריקה, RGB היתה יהודיה ממוקפת, אמריקאית בת דת משה, עם קשר רופף של מלים וטקסים לישראל, ביקורתית כלפי ערכים לאומיים וזהותניים, שעסקה ב"תיקון עולם", טכניקה של ערבוב זהויות קיימות וחלוקתן מחדש - קח ישראלי, סומאלי ובריטי נער היטב ותקבל מרקחת בינלאומית של אנרכיסטים, להט"ביסטים, סביבתנים, ופמינסטים.

MAY SHE REST IN PEACE

10אבנר עוזרי, Ziona Aharony ו8 נוספים

7 תגובות

שיתוף אחד

לייק

תגובה

שתף

הפגנות הקריז בכיכר פריז (פב 23.9.20)

 הפגנות הקריז בכיכר פריז לא שוככות משום שהן יוצאות מהבטן, ומה שיוצא מהבטן הוא אותנטי ואמתי. השמצתם בכוונת הדבקה וניסיון להפיכה שלטונית היא חסרת בסיס. נכון שההדבקה וההפיכה מתקיימות, אך רק כתוצר לוואי.

אין להקל ראש במסוכנות של המפגינים אבל יש בכך כלום חדש. אשכנזי חילוני החי בקרב ציבור כמותו, רמת המסוכנות שלו עולה פלאים וידוע כשנוגעים להם בעאסי, הם נכנסים לפסיכוזה, הפסיכולוגים מתעשרים הפסיכיאטרים חוגגים, ובתי המשוגעים מתמלאים.

אז מהי באמת הסיבה לקריז? הפחד מהלבנטיניות. עד לעת הזו הפחד היה מנוטר לשמירה על ריחוק חברתי ועל פערים סוציולוגיים/כלכליים נסבלים לטובתם (גם במחיר צמצומם), בהשפעה על מדיניות מוסדות המדינה הרלוונטים - שמירה"איזון עדין" כינו זאת כממתיקי סוד.

הם שמרו שהסוד לא יהפך לסודה, דאגו לשלוט במשה ארנס באמצעות בנו ובבגין באמצעות נכדיו ובאולמרט דרך אשתו ורק במרידור לא היה צורך לשלוט כי לא היה על מה ובמה. והיות ובגין והנסיכים השתמשו במזרחים בתור מצע לצעוד ועוגן להאחז ומנוף להניף, הצליחו המפגינים לשמור על שליטה במדינה להלכה, גם אם אבדו את השלטון למעשה.

ואפילו כשמירי רגב התריסה שלא קראה צ'כוב, בלעו את הרוק והכילו את העלבון (למעט נטלי המחרבנת, שלא הצליחה להכיל, ויצאה לה התכולה).

כשBB הועמד לדין, הבינו מייד לאן הוא חותר, הרי הוא זה הם והם זה הוא, שכנים מרחביה שילדיהם למדו יחדיו בבויער ובליד.

הם מבינים שהוא יירה בכל התותחים, ויוציא אותם מהמשוואה השלטונית וישראל תחדל להיות דויטשלנד ותתחיל להרגיש נוח במזרח התיכון, ולזה הם לא יסכימו.

אז הם נכנסו למוד פסיכוטי, הגברות חבשו סירים התיישבו על שפיץ מזרקות והגברים התחפשו לאשכנזיות שמנות ערומות עם זיגי זיגי ורוד, כאומרים שאם הם לא, אז גם ישראל לא.

בינתיים הגופים המוסמכים מעניקים להם חסינות, שוטרים חצופים שניסו לקיים את הסדר במרחב הציבורי (ניצב ניסו, אייכה?)הוסרו ממצבת כח האדם, והדרך להדבקה המונית סלולה.

ולו היו הכמרים ג'ים ג'ונס ודייויד כורש בחיים, הם היו מתים מקנאה.

סיום קדנציה למשה רבנו (פב 25.9.20)

עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה, וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה

הקב"ה מעביר למשה את הציווי האחרון, ושם קץ לקדנציה של 40 שנה, בלי כתב אישום, ובלי הפגנות.

מצד שני משה לא חיבב סיגרים קוהיבה 250$ החתיכה, ולא סידר לבן דודו, שהוא גם בא כוחו, ידידו הקרוב ואיש סודו עמלות נאות מתאגידים תעשייתיים אדירים.

מצד ג', אם היו מתקיימות הפגנות נגד משה בעילה של תפקוד לקוי בטיפול במצבים משבריים, נניח בפרשת המן שבושש להגיע, כאשר העילה האמתית הינה מזימה להחליפו בקורח ובני עדתו, הייתי תומך במשה, הואיל ואין פוגעים בסדרי שלטון ומשפט, אלא באמצעים כשרים

יורים בנגמ"ש האשכנזי (פב 27.9.20)

 הימין מעדה מסוימת, במלחמת דת, והלוחמים משני הצדדים מכנים זה את זה "שופר". מה רע להיות שופר, אתה מתהלך ותוקע תרועה ושברים כמו בילבו באגינס, להזהיר להודיע וכו', אבל אצל אלה להיות שופר זה להדהד אינטרסים זרים, שיהיה.

קלמן ליבסקינד פתח במתקפת פתע והמליץ לביבי, ברשומה בעיתונו, לעשות הסדר טיעון ולהתחפף מהחיים הפוליטיים.

תומכי נתניהו, נכנה אותם הריקלינים, כעסו והאשימו את ליבסקינד בהדהוד מבקשי רעתו של נתניהו, ונטישה לשמאל - לתמיכה, הביאו מובאות ממאמרו של קלמן.

קלמן לא ישב בחיבוק ידיים והאשים את הריקלינים בביביזם, שאינם עיתונאים אלא שופרות, גידולי פרא ושקרנים - לתמיכה, הביא מובאות מהרשומות של הריקלינים.

הריקלינים הגיבו קצרות בהסתמכות על מובאות מהרשומה של קלמן, והבטיחו להטיל מיד אחרי כיפור פצצת אטום גרסת המתנחלים "conservative little boy".

מלחמת המובאות אינה נחוצה, והמציאות פשוטה. ביבי צריך ללכת משלושת אלה בלבד, אחת אובייקטיבית ושתיים סובייקטיביות:

1. שמשמש ראה"מ שנים רבות מידי, מה שהפך אותו למרטיר קדוש בעיני החלקים הפחות חדים בציבור.

2. שכשל בהפיכת ישראל למדינה מתוקנת בסדרי השלטון והמשפט שלה ובימיו הופר עוד ועוד האיזון הבריא וה ה כ ר ח י, בין רשויות השלטון.

3. שעורך הדין שלו, שהוא גם בן דודו וידידו הקרוב, לקח חלק מסחרי בעסקה שהוא, כראש ממשלה, היה מעורב בה.

בנימין מטודה והפזורה היהודית

 הנוסע היהודי בנימין מהעיר טודלה בספרד, בן המאה ה-12, עשה טרק על חלק גדול מהעולם היהודי . את מסעותיו תיעד ביומן ואח"כ בספר שהופק ע״י ג. יפית.

מרשומותיו של בניימין מטודלה ניתן ללמוד שרוב רובו של עם ישראל ישב בתקופתו סביב הים התיכון ובאזורי המזרח התיכון, מארץ ישראל בואכה בבל ופרס.

דמוגרפים משערים שעמישראל מנה בתק׳ זו כמליון ומאתיים אלף נפש, מתוכם כתשע מאות אלף במזרח התיכון וכשלוש מאות אלף, בארצות שלחופי הים התיכון.

ההלך מטודלה ציין שקיימות קהילות באשכנז אך אינו נוקב במספרן - מדוע? וביחס לצפון מזרח אירופה שתק כמו לקרדה - מדוע? האם ידע על גיור המוני של כוזרים כפי שטוען פרופ׳ זנד בספרו המונומנטלי ״מתי ואיך הומצא העם היהודי״, ומילא פיו מים?