נו, שלום, לא הייתי פה שבוע, אין ספק שהתגעגעתם. ובכן, הייתי אתונה לעיסוקי, גם ביקרתי במתחם האקרופוליס ובמוזיאון, והתפלחתי לספריה הלאומית, ראיתי המון פסלים של גיבורים אבל אף לא אחד מהם אשכנזי - יש אצלכם מאלה די והותר הסבירה לי הקופאית.
עליתי לאקרופוליס והתיישבתי מול הפסאדה הדרום מערבית של הפרתנון מעל תיאטרון דיוניסוס וקראתי את נאום ההספד של פריקלס שהיה תמיד איתי בארנק והיום הוא אתי בנייד.
הנאום מתוארך לתחילת המאה ה-5 לפנה"ס, אותו הנציח בן דורו, ההיסטוריון היבשושי תוקידידס, והוא נערך מידי שנה להספד על החללים האתונאים שנפלו באותה שנה, במלחמת 30 השנים על ההגמוניה בפלופונס, נגד הפוליס היריבה, ספרטה.
תכלית הנאום היתה לרומם את רוח האתונאים אבל בפועל הוא היה מעין נאום "מצב האומה" ובו פורטו הישגי האתונאים בתחומים מגוונים - צבא, תרבות, חוק ומשפט, וגם עניינים הטעונים שיפור.
והנה, אנוכי מגיע להתייחסות לשיטת המשטר האתונאית, וממש מול עיני שחור על גבי גלקסי, מתרברב פריקלס במשטר מוזר בו העם הוא הריבון והחלטות בדבר גורלו נופלות בידי נציגיו שנבחרו ברוב קולות בבחירות חופשיות, ישירות וחשאיות (בערך). בהבדל קט שבמקום פתקים הטילו האתונאים אוסטרקונים, שלא בא לי להסביר מה הם, תקראו לבד.
ומה עם זכויות המיעוט, זעק אהרון ברק מהקהל.
פריקלס הפנה מבט לכיוון ממנו בקע הקול ובנימה אבהית השיב: עמדתו של המיעוט תשקל בכבד ראש וברצינות ואם ישתכנע הרוב בצדקת המיעוט, ישנה את עמדתו, אבל בכל מקרה עמדת הרוב תכריע.
ואם הרוב יקבע להגלות את המיעוט, זעק פרופסור רזי בקול גדול שנשמע מהקפיטריה של גילמן עד האגורה האתונאית. נו באמת, התעצבן פריקלס, חזקה על העם שלא יקבל החלטות שעלולות לפגוע ברפובליקה ובסיכוי שהוא יהפוך בעצמו למעוט בבחירות עתידיות,ולכל הכרעה מקדימים דיון בו מוצגות עמדות הצדדים באריכות ובפירוט.
כל האתונאים אמרו תודה והתרגשו, אבל בישראל חושבים שלא ניתן לסמוך על העם. פה חושבים שראוי שהשיטה תהיה מרוסנת ע"י צבא מומחים, שישפטו את מהלכיו הפוליטיים של הרוב מנקודת המבט של המיעוט, ויהיו מוסמכים לפסול יוזמות של הנציגים - במעשה חקיקה של הכנסת, או בהחלטות ממשלה - בנימוק של פגיעה בערכי החופש, השיוויון וכו'.
לא שיח ציבור, לא מלחמת דיעות, לא נטל שיכנוע והבאת הראיות יכריעו מתי מתקיימת פגיעה במידה המצדיקה את הפסילה, אלא מוחם של המומחים.
והסתכלתי לפה התסכלתי לשם, "לכל הכיוונים הסתכלתי", ובכל ששת הפסלים של אתנה ראיתי את הפרצוף של אסא כשר ☹
— אוקטובר 2019 ב-אתונה.
עליתי לאקרופוליס והתיישבתי מול הפסאדה הדרום מערבית של הפרתנון מעל תיאטרון דיוניסוס וקראתי את נאום ההספד של פריקלס שהיה תמיד איתי בארנק והיום הוא אתי בנייד.
הנאום מתוארך לתחילת המאה ה-5 לפנה"ס, אותו הנציח בן דורו, ההיסטוריון היבשושי תוקידידס, והוא נערך מידי שנה להספד על החללים האתונאים שנפלו באותה שנה, במלחמת 30 השנים על ההגמוניה בפלופונס, נגד הפוליס היריבה, ספרטה.
תכלית הנאום היתה לרומם את רוח האתונאים אבל בפועל הוא היה מעין נאום "מצב האומה" ובו פורטו הישגי האתונאים בתחומים מגוונים - צבא, תרבות, חוק ומשפט, וגם עניינים הטעונים שיפור.
והנה, אנוכי מגיע להתייחסות לשיטת המשטר האתונאית, וממש מול עיני שחור על גבי גלקסי, מתרברב פריקלס במשטר מוזר בו העם הוא הריבון והחלטות בדבר גורלו נופלות בידי נציגיו שנבחרו ברוב קולות בבחירות חופשיות, ישירות וחשאיות (בערך). בהבדל קט שבמקום פתקים הטילו האתונאים אוסטרקונים, שלא בא לי להסביר מה הם, תקראו לבד.
ומה עם זכויות המיעוט, זעק אהרון ברק מהקהל.
פריקלס הפנה מבט לכיוון ממנו בקע הקול ובנימה אבהית השיב: עמדתו של המיעוט תשקל בכבד ראש וברצינות ואם ישתכנע הרוב בצדקת המיעוט, ישנה את עמדתו, אבל בכל מקרה עמדת הרוב תכריע.
ואם הרוב יקבע להגלות את המיעוט, זעק פרופסור רזי בקול גדול שנשמע מהקפיטריה של גילמן עד האגורה האתונאית. נו באמת, התעצבן פריקלס, חזקה על העם שלא יקבל החלטות שעלולות לפגוע ברפובליקה ובסיכוי שהוא יהפוך בעצמו למעוט בבחירות עתידיות,ולכל הכרעה מקדימים דיון בו מוצגות עמדות הצדדים באריכות ובפירוט.
כל האתונאים אמרו תודה והתרגשו, אבל בישראל חושבים שלא ניתן לסמוך על העם. פה חושבים שראוי שהשיטה תהיה מרוסנת ע"י צבא מומחים, שישפטו את מהלכיו הפוליטיים של הרוב מנקודת המבט של המיעוט, ויהיו מוסמכים לפסול יוזמות של הנציגים - במעשה חקיקה של הכנסת, או בהחלטות ממשלה - בנימוק של פגיעה בערכי החופש, השיוויון וכו'.
לא שיח ציבור, לא מלחמת דיעות, לא נטל שיכנוע והבאת הראיות יכריעו מתי מתקיימת פגיעה במידה המצדיקה את הפסילה, אלא מוחם של המומחים.
והסתכלתי לפה התסכלתי לשם, "לכל הכיוונים הסתכלתי", ובכל ששת הפסלים של אתנה ראיתי את הפרצוף של אסא כשר ☹
