יום ראשון, 27 בספטמבר 2020

הנסיבות הנכונות בגינן נתניהו צריך ללכת

הימין מעדה מסוימת, במלחמת דת, והלוחמים משני הצדדים מכנים זה את זה "שופר". מה רע להיות שופר, אתה מתהלך ותוקע תרועה ושברים כמו בילבו באגינס, להזהיר להודיע וכו', אבל אצל אלה להיות שופר זה להדהד אינטרסים זרים, שיהיה.

קלמן ליבסקינד פתח במתקפת פתע והמליץ לביבי, ברשומה בעיתונו, לעשות הסדר טיעון ולהתחפף מהחיים הפוליטיים.
תומכי נתניהו, נכנה אותם הריקלינים, כעסו והאשימו את ליבסקינד בהדהוד מבקשי רעתו של נתניהו, ונטישה לשמאל - לתמיכה, הביאו מובאות ממאמרו של קלמן.
קלמן לא ישב בחיבוק ידיים והאשים את הריקלינים בביביזם, שאינם עיתונאים אלא שופרות, גידולי פרא ושקרנים - לתמיכה, הביא מובאות מהרשומות של הריקלינים.
הריקלינים הגיבו קצרות בהסתמכות על מובאות מהרשומה של קלמן, והבטיחו להטיל מיד אחרי כיפור פצצת אטום גרסת המתנחלים "conservative little boy".
מלחמת המובאות אינה נחוצה, והמציאות פשוטה. ביבי צריך ללכת משלושת אלה בלבד, אחת אובייקטיבית ושתיים סובייקטיביות:
1. שמשמש ראה"מ שנים רבות מידי, מה שהפך אותו למרטיר קדוש בעיני החלקים הפחות חדים בציבור.
2. שכשל בהפיכת ישראל למדינה מתוקנת בסדרי השלטון והמשפט שלה ובימיו הופר עוד ועוד האיזון הבריא וה ה כ ר ח י, בין רשויות השלטון.
3. שעורך הדין שלו, שהוא גם בן דודו וידידו הקרוב, לקח חלק מסחרי בעסקה שהוא, כראש ממשלה, היה מעורב בה.