מדוע אני נוטש את הביג טק?
במשפט אחד: סכנה ממשית לזכויות אדם.
ועכשיו בפירוט.
בנערותי אני לא הייתי מבולבל אבל אבא שלי כן. מצד אחד הוא ראה ילד שסולק מעירוני ט' וסיים באקסטרני ובלי בגרות, ילד שהולך מכות בכל שבת בדיסקוטק בביכורי העתים. מצד שני, הילד תולעת ספרים וחרשן אנציקלופדיות, ילד שיודע מאיפה בא אודיסיאוס ומי היא הלנה היפה, ושטעם מהפיאוטה בגלל שנזכר בסדרה של וקרא את אודיסיאה ואיליאדה ואת הסדרה של קרלוס קסטנדה. ילד שמסדר את המיטה מנקה את החצר מאבק ומקלח את הכלב בלי שירדפו אחריו וגם מעשן שח'טות, ושם עגיל בשנות ה-70.
אז בשיחת המוטיבציה הדו שבועית היה נותן לי כסף ואומר לי שאהיה טייס פ-16 ולחלופין ראש ממשלה, ושידבר עם מנחם (שבדיוק התמנה ראהמ) שיקח אותי אליו לפוליטיקה מיד אחרי הצבא ויכשיר אותי להיות ראה"מ בעצמי.
בסוף זה לא יצא, א. כי החברה שכנעו אותי להגיד בצו ראשון שאני מעשן חשיש אמירה שלוותה אותי בכל פעם שנסיתי להתקבל למקומות חשובים ו-ב. הוא לא לימד אותי *לרצות* להיות ראהמ.
אבל לא הייתי צריך אותו כדי להיות חיה פוליטית. בגיל 23 הייתי מנוי על שלושה עיתונים, קראתי ביוגרפיות של צ'רצ'יל, וסטלין, וצ'ה גווארה ועקבתי באדיקות אחר ההתרחשויות הפוליטיות והמדיניות, ולמדתי לנתח מצבים, פרסמתי מפעם לפעם מאמרי דעה לעיתון "העיר" והייתי כתב ספורט ב"חדשות הספורט" של אבי רצון.
וכשהגעתי לבשלות פוליטית הייתי מסוגל להבחין שהעיתונים מוכרים לי דעות בצורת עובדות - אז העפתי אותם מחיי. ומשנת 1985לערך, פסקתי קרוא עיתונים, וניזונתי מהרדיו וממהדורת הערב בערוץ 1, ופרסומים זרים.
ואז הגיע האינטרנט, ובתור חובב גאדג'טים וטכנולוגיות עטתי עליו, התחברתי אליו פתחתי אתר משלי והתחלתי לגלוש, לא רק באתרי פורנו. התחברתי והתנתקתי מאתרים כמו יאהו ו-וואלה שהפוסטים בו דמו באופן חשוד לעמודי הדעה בהארץ ובידיעות.
ואחר כך עשיתי שימוש אינטנסיבי בשירותים שנתנו גוגל, דרופבוקס ומיקרוסופט ורכשתי מהם לא רק שירותי אכסון אלא רישיונות שימוש בתוכנות הענן שלהם. בתחום המוזיקה (ומאוחר יותר בתחומים אינטלקטואליים) רכשתי מנוי ביוטיוב והתמכרתי לו מאז ועד היום.
עיקר השימוש העסקי שלי (גם הפרטי) בדפדפנים של מיקרוסופט ושל גוגל ובשניהם במנוע החיפוש הפלאי של גוגל. הוא הדבר בשירותי הדואר של גוגל ומיקרוסופט (כגיבוי לג'ימייל) וכל התכתובות העסקיות שלי מסודרות בקטגוריות בת.ד על פני משהוא כמו 10 שנים. וכל אלא מסתנכרנים יפה בין כל המכשירים שלי.
את האבולוציה החברתית החלו תוכנות מסרים כ- ICQ ורשת חברתית ראשונית בשם my space שהציעה ספייס חינם, ונבלעה חיש מהר באתר חינמי בשם פייסבוק. עשיתי מנוי ב-2008 והשתמשתי בו כענן אכסון, ורק ב2013 התחלתי להגג בו, מה שעושה אנוכי מאז ועד היום.
התחברתי גם לטוויטר ולינקד-אין, אבל עשיתי שימוש שוטף רק בפייסבוק. אני חייב לציין שנהניתי מאד ולמדתי המון בזכות פייסבוק כאשר נחשפתי לקבוצות ולטיפוסים בלתי מוכרים לי לחלוטין. אפילו שניתי דעה במספר תחומים שהחשוב מהם הוא השסע העדתי בישראל, שנוכחתי שלא רק שהוא לא הולך ונעלם, אלא שהוא לא הולך ומצטמצם.
המרשתת בכלל והרשתות החברתיות בפרט, התפתחו והפכו לענקיות של חופש. הן סמלו את מהפכת שחרור האינדווידואל מתלות באמצעי התקשורת המסורתיים שהוכיחו שאינם נקיים מאינטרסים זרים. במדינות רבות זכו הרשתות החברתיות להגנה חוקית מתביעות נזיקין מידי אלה שנפגעו מהחופש (חופש, יש בו גם צדדים שליליים).
בנובמבר 2020 התקיימו בחירות בארה"ב לנשיאות. ביידן ניצח בדוחק וטראמפ טען לזיופים ואי סדרים. הוא לא היה הראשון והאחרון שעשה זה, וניתן לומר שזו כמעט מסורת, שהמפסידים מתקשים לעכל ההפסד.
בחודשיים שבין יום הבחירות להעברה מסודרת של הנשיאות לביידן, נאבק טראמפ על דעת הקהל, בסגנון המיוחד לו. הוא עשה זאת בעיקר באמצעות טוויטר ופייסבוק.
והנה, פייסבוק, וטוויטר בתיאום מעניין, החלו להגביל פוסטים של נשיא ארה"ב ולהוסיף בהם הערות - כעסתי אבל הכלתי.
ואז..
ב6.1.21 - יום הבאת הכרעת האלקטורים לאישרור הסנט שבראשו עומד סגן הנשיא Mike Pence - ערך טראמפ אסיפה מרובת משתתפים בה האיץ בפאנס שלא לאשר את בחירת האלקטורים, ושלח את תומכיו להפגין מול הקפיטול בה התקיימה באותה שעה ישיבת הסנאט. תומכי טראמפ הזועמיo פרצו לקפיטול השחיתו ציוד תוך שנהרגו 5 מהם ושוטר אחד. אירוע חמור, פועל יוצא מטעות קשה של טראמפ, שלא התרה בהם להימנע מאלימות.
הביג טק בתגובה תיאמו חיסול, ובצעו. טוויטר ופייסבוק סגרו את הדף של טראמפ, גוגל הורידה אותו ממנוע החיפוש ומנעה ממנו שימוש ביוטיוב, וכדי למנוע ממנו לפרסם ברשת Parler, אמזון הורידה את פרלר מהשרתים שלה (אמזון מפעילת השרתים הגדולה בעולם ומאחסנת שרתים של ה-FBI ןהפנטגון ומליוני אתרים נוספים).
התוצאה המטרידה: ארבע או חמש חברות - נטלו מנשיא ארה"ב את זכות הביטוי. את נשמת חייו של כל פוליטיקאי, הקשר עם בוחריו, היכולת להשפיע. ואם זה גורלו של נשיא ארה"ב, הרי זה יהיה גם גורלי וגורלכם.
בומבומילות החופש, השליכו את החירות לבית האסורים, אזקו, ובלעו את המפתח. עלילת הפרוטוקולים של זקני ציון, הפכה למציאות.
במצב רגיל, בשוק בריא, הבנדם רואה, שוקל, נוטש, ועובר לרשת חברתית אחרת. לנגן מוזיקה אחר, לחברת שרתים אחרת, לאיכסוני ענן אחרים, לספקי שירותי תוכנה בענן, שניתן לסנכרן ולעבוד.
אבל אין כאלה.
ענקיות החופש הפכו להיות ענקיות הפאשיזם. הן דאגו לכך שלא יהיה להן תחליף ראוי. ששום גוף לא יוכל להתחרות בהן ולספק שירותים ברמה סבירה. אין תחליף לגוגל ולמיקרוסופט. אין תחליף לאמזון, אין תחליף לפייסבוק וטוויטר.
לפיכך, הפעולות המתבקשות: לפרק או לנטוש. קשה לנטוש (ראו לעיל) לכן עדיף לפרק.
קיימת חקיקה ענפה נגד מונופולים, אוליגופולים וקרטלים, אשר צברו כח רב מידי המונע תחרות בריאה. ארה"ב פירקה את תאגיד הנפט "סטנדארד אויל" של רוקפלר ל-30 חברות מתחרות (shell, texaco ועוד), במדינות רבות בעולם קיימת חקיקה מגבילה למונופולים ואפילו בישראל קיימת רשות להבטחת התחרות במשק.
מדוע מדינות נאבקות במונופולים? משום שהם יוצרים כשל שוק. וכשל שוק אומר שהסחורה של המונופול תהיה תמיד נחותה (ולעיתים פגומה) והמחיר שלה יהיה בהכרח גבוה. סחורה מעפנה ויקרה.
וזה מה שפייסבוק, טוויטר, אמזון וגוגל מוכרות לי. סחורה מעפנה ויקרה, מה שמצדיק חקיקת נגד, פירוק, והסרת כשל השוק.
אני עוקב אחר ממשל ביידן ולא מזהה כוונה להתחיל בהליכי פירוק. אני עוקב אחר מניות הביג טק ולא רואה נטישה. העולם שותק, וכאשר העולם שותק, הציבור הנאור צריך להעניש את הפאשיזם באמצעות נטישה, וזו הסיבה שאני נוטש, עם כל הקושי.
