נשיא אוקראינה זלנסקי נאם בזום בפני רוב חברי הכנסת כ- 100 לפי התקשורתנים. הטרמינולוגיה והטון היו של נאום גיוס. הוא פרט על הנימים המוסריים היהודיים הכמוסים ביותר וניסה לפלס דרך אל הלב.
ככל הנראה הוא מבין שישראל חסרה את האפשרות הגיאופוליטית לפעול אך ורק על פי רחשי הלב שלה והיא חייבת לתמוך תחילה באינטרסים שלה ןלהעדיף את ביטחון אזרחי על פני רחמיה לאזרחי אוקראינה.
ישראל איננה ארה"ב ואפילו לא בריטניה. היא תיענש קשות בידי רוסיה אם תתמוך רק באוקראינה לא כל שכן תספק לה אמצעי לחימה הגנתיים (אפילו רק קסדות ואפודים) והתקפיים. רוסיה אינה רחוקה מישראל וכמעצמה היא חולשת על מעגלי המדינוס סביב גבולותיה. לכיוון דרום רוסיה חולשת על מעגל המדינות סביב הים השחור והכספי ובעלת השפעה מכרעת על מדינות ערב הצפוניות - סוריה ועירק, ויש לה מאזן אימה עם תורכיה ומנופים לא מבוטלים באיראן כשעשתה יד אחת עם סין לשלוט באיראן, סין בכלכלה ורוסיה בהספקה צבאית נרחבת. קרי: לרוסיה השפעה רבה בשטחים עוינים לישראל.
אם רוסיה תחוש שישראל פועלת נגדה ואפילו מוטה נגדה, היא תפתח תרעומת כזו שתוצאתה עלולה להיות הבאת מחבלי דאע"ש לגבול הצפוני בסוריה ופתיחת הגשר היבשתי מאיראן דרך סוריה ללבנון להספקה לא מופרעת נשק התקפי לחיזבאללה בלבנון, והחמאס בדרום. רוסיה תהפוך את המרחב הערבי לאסור בטיסה של מטוסי חיל האויר ותספק להם מערכות הגנה אווירות מתקדמות שיש בידה.
די לראות את הכח הצבאי הרוסי העצום (שהתקשרתונים מקטינים אותו ומועלים שוב בתפקידם לתווך לציבור תמונת מציאות אמינה) שבשלב זה מציג רק חלק מכוחו. הרוסים נמנעים מקרבות קרקע ועושים שימוש בכוח אוירי בלבד. חיל האויר והאמצעים הרקטיים שלהם הפכו רבות מערי מדינת ענק כאוקראינה לאבק. האפשרות שנשק כזה יגיע לסוריה או ללבנון ואפילו לחמאס, צריכה להבהב במוחם של מקבלי ההחלטות בישראל.
מהצד השני, ההמדינות האנגלו סקסיות, בראשן ארה"ב אינן דורשות מישראל, לפחות לא בפרהסיה, לקחת צד ברור בקונפליקט. נראה שישראל בשלב זה (היום ה-27 למלחמה) מצליחה להרחיק עצמה גם מהצד הזה.בסך הכל ישראל מגיבה כפי שצריך להגיב בסיטואציה גיאופוליטית מורכבת בנדון דידן, וטוב שכך.
ואוקראינה, האם יש לה אשם תורם לפלישה? בוודאי שכן. אוקראינה התריסה ב10 השנים האחרונות כנגד ההגמוניה הצבאית הרוסית מה שעלה לה באובדן חצי האי קרים (שהיסטורית הוא בכלל רוסי) בשנת 2014, וכעת, בשנים האחרונות היא הרחיקה לכת וביקשה להצטרף לברית הצבאית המערבית נאט"ו שהוקמה בשנות החמישים של ה120 במוצהר נגד הגוש הרוסי (הסובייטי דאז), ולא שעתה לאזהרות והאיומים הרוסיים שהושמעו תדיר. ניתן לומר שרוסיה היתה מעדיפה שאוקראינה תרסן את עצמה ונגררה לפלישה כוחנית, אולי בעל כורחה.