יום ראשון, 1 במרץ 2015

קצינים, 'בצלם' ושופטי עליון בקפה אצל מינרבה

קצינים, 'בצלם' ושופטי עליון בקפה אצל מינרבה

מידה 16.12.14


קצינים, שופטים ואקדמאים התכנסו תחת כנפי 'האגודה לזכויות האזרח' לדון בכיבוש, באפרטהייד ובנישול-דיכוי-ניצול וכל המלל הרגיל • יגאל עברי שם נפשו בכפו והלך לצפות בכנס, שהתקיים באוניברסיטה ציבורית בישראל, שאחרי הכל יודעת גם היא משהו על נישול: של כספי משלם המיסים 
כותרת הכנס: "שלטון אחד - שתי מערכות חוק, משטר הדינים של מדינת ישראל בגדה המערבית" שדי בה להבין שתכלית הכנס להציג מצב דברים משפטי כפי שנתפש בעיניהם של אנשי אז"א וסביבתם הפוליטית.
"מה לאגודה לזכויות האזרח ב י ש ר א ל" ולמשטר הדינים באזור שפורמאלית אינו חלק מישראל? ומה ל"מרכז מינרבה לזכויות אדם" לארח כנס פוליטי ודו"ח שנוי במחלוקת שצבעו הפוליטי בוהק? - השאלות הופנו לריבויינע של עוילם ולכשאקבל תשובה אודיעכם. 
הכנס חולק לשלושה מושבים, הקהל באולם מנה כ- 120 ברנשים וחתיכות, בלטו בקהל עילויים כמו הבלוגר גורביץ ותלמידי חכמים כמנכ"לי 'בצלם' בעבר ובהווה, שישבו ליד קצינים מהפרקליטות הצבאית, שהתערבבו עם השופטות דורנר ורוטלוי, שישבו שורה אחת לפני טיפוסים דוגמת חגי מטר, סרבן השירות בצה"ל.
בתפקיד עלה התאנה שמשו שני מלומדים חובשי כיפה - אל"מ משניות לשעבר נשיא בימ"ש הצבאי לערעורים ופרופסור כהן מהקריה האקדמית אונו - ואם לזרום עם הדימוי אפשר לומר שהעלה היה מחורר כדבעי, בכול מה שנוגע להבעת דעה לעומתית לזו שהושלטה בשיח.
מייק בלס המשנה ליועמ"ש לשעבר, אימת המתנחלים, שנודע כשולף צווי "שימוש מפריע" המהיר במזרח התיכון, ציין כי ה'שטחים' (יו"ש) יצרו בעיה חמורה העלולה להביא להתרסקותה של מדינת ישראל, והתגאה כי כאשר שימש בתפקידו עשה רבות להטמעת ערכי המשפט הבינלאומי בחומר הנלמד בקורסי ההכשרה הקרבית של מפקדים בצה"ל.
הדובדבן שבדוברים, היה עו"ד חסן ג'בארין, חבר אז"א בעבר, מייסד ומנכ"ל ארגון המכונה עדאלה. ג'בארין - שהשכלתו המשפטית הגבוהה מומנה ע"י הקרן החדשה לישראל, נציגו ובא כוחו של עזמי בשארה ומנסח המסמך המכונה 'החוקה הדמוקרטית' הקורא לביטול יהדותה של מ"י - הוא גם בשר מבשרו של הממסד המשפטי בישראל. מכובד התארים התיישבו הקסקט וג'בארין מתחתיו והצהירו שלא יתכן פיוס בין ישראל ולאזרחיה הערבים ללא השבת הקרקעות שהופקעו מ-1948 והתרת הרסן לאיחוד משפחות (ובמלים אחרות: שיבת פליטים), ועד אז, כל דרך להשתחררות מציפורני הכיבוש  לגיטימית, ושמעולם לא יכון שלום בין היהודים לערבים כ ל עוד לא יפתרו כל המחלוקות בין העם היהודי לבין 'העם הפלסטיני' כיחידה אחת.
המצחיקול שבדוברים היה אל"מ דורון בן הרק היועמ"ש לאוגדת יו"ש ששיבח את הדו"ח והתגאה בשיתוף הפעולה הפורה והאמפתיה השוררת בין צה"ל לאז"א. אם לא המדים המוכרים, הייתי מהמר אחד לארבע כי האיש הוא דובר יוניפיל הבקי במכמני השפה העברית.
הדוברים רובם ככולם דברו לא מעט אך לא אמרו הרבה, וכצפוי, ליהגו בגנות 'הכיבוש',  ובכלל, המינוחים "אפרטהייד/קולוניאליזם/כיבוש/סיפוח זוחל, נורו שם בקצב של תותחי וולקן ובמספר גדול מאד, שני רק למספר חברי לשכת עוה"ד.  
 שאלתי עצמי לשם מה הופק הדו"ח? - הרי ממשלות ישראל, כולן מימין, פוחדות עד מוות מיישום דו"ח וועדת לוי, בו נקבע כי למדינת ישראל זכות חוקית להחיל את ריבונותה ביו"ש - עד כדי כך פוחדות שאפסנו אותו בבוידעם.  סביר יותר, השבתי לעצמי, שהדו"ח מיועד להפצה לחו"ל לגורמים המעוניינים בממצאיו, ולא ירחק היום בו נצפה ביורגן מהוועדה לזכויות האדם של האו"מ מקריא מהדו"ח בגבות כעוסות בפני חבריו עבדאללה מלוב (יו"ר הוועדה) ואחמדי מאיראן (מזכיר).
האוירה בכנס היתה אפרורית ולא נצפו מחוות מוגזמות כלשהן. הקהל היה מפוקח, מכיר בכך שהזמן שהוקדש לכנס הוא רע הכרחי וחשוב מזה, הוא תלוי פרנסה, שלהווי ידוע לכל כי הסמול מתפרנס משמאליותו - מי באז"א או בארגון דומה, מי באקדמיה ומי בממסד המשפטי – ופרנסה זו פרנסה.
ואני כשלעצמי איך עברה עלי החוויה? תחילה התלהבתי, וסיכמתי את הדברים במרץ וכשהסוללה של הפד איימה לשבוק חיים, שלפתי כבל וחיברתי אותה לחשמל תוך המשך הקלדה. אלא שכל הדוברים אמרו את אותם דברים ועשו את אותם פרצופים ולאחר כ-20 עמודים התחלתי לעשות קופי פייסט ורק החלפתי את השמות. אט אט הרגשתי לאות משתלטת על גופי ומפיהוק לפיהוק חיפשתי את דוכן התרומות לדרוש 200 ₪ מהמתרימה (פרופסורית גם היא), פיצוי על בזבוז זמני.
רק בעניין אחד נותרתי תמים דעים עם מנסחי הדו"ח - המדיניות הממשלתית של 'שב ואל תעשה'. מעמדה הבינלאומי של ישראל התדרדר בשל מדיניותן ההססנית של כל ממשלות ישראל שלא לבלוע ולא להקיא את שטחי יו"ש, מה שיצר ריק נורמטיבי אליו נכנסו ארגוני שמאל רדיקליים וממומנים לעיפה העסוקים בפעילות מגוונת ומזיקה. די לחוש את משבי הכפור הנושבים כלפי ישראל ממדינות אירופה ומהקמפוסים במיטב המוסדות האקדמיים בארה"ב, כדי לאמוד את פגיעתם הרעה.

ואסיים בנימה אישית. ישראל יקירתי, את חייבת להפסיק להתבייש, הכירי בערך עצמך, הבליטי חזה והמשילי עצמך לסופר והפילוסוף פרנסואה מארי ארואה שנודע בכינוי וולטיר, עליו סופר המעשה שלהלן שכך היה: וולטיר הוזמן לארמון המלך פרידריך הגדול, ובעוד מטיילים השנים ומשוחחים כה וכה, הזמינו המלך לשיט קצר על פני הנהר וכשהתיישבו בסירה התברר כי היא נקובה, ומים חודרים לתוכה. וולטיר קפץ חיש מהר מהסירה אל גדת הנהר, או אז סנט בו המלך בחיוך: "אדוני מאד מתיירא לחייו", השיב לו:  "אכן כן, ישנם מלכים רבים עלי אדמות, אבל רק וולטיר יחידי אחד". 

יום שישי, 27 בפברואר 2015

שוֹק השוקולד בטיסת ישראייר

שוֹק השוקולד בטיסת ישראייר 

סכסוך השוקולד בטיסת ישראייר (21.2.15) שהסעיר את הרשת הסתיים בפסק דין ציבורי שהרשיע את "אחיות השוקולד" וזיכה את הדייל ואת חברת התעופה. בפסק דינו הסתמך הציבור על התפל (קללות וניבול פה) והתעלם מהעיקר (סירוב דייל ליתן שירות שהוא מחויב בו). 

צפיה בסרטון מראה שהאירוע מריבה החלה בין אחות א' לדייל שסירב למכור לה חפיסת שוקולד מבלי לנמק (מאוחר יותר תודרך לנמק בכך שחש מאוים ). 




ההתנפלות

התקשורת כנתה את האירוע "הישראלי המכוער" (וכיוונה לאחיות) ואת נסיבותיו "רגעי האימה באוויר" , נופפה בעפרונה ואיימה בתביעה פלילית ואזרחית 

חיש מהר היו האחיות כה מבועתות וכה כנועות וצייתניות עד שהיו בשלות לחלוטין להודות בהטיית הסמבטיון ממהלכו. ובראיון לגל"צ (23.2.15) קרסה אחת מהן וכמעט הודתה ברצח ארלוזרוב: "נכון.. נכון.. כל מה שתגיד אתה צודק" ואף אמרה למראיין ואף הביעה תקווה לשלום עולמי: "אני מאחלת שתהיה מדינה רגועה..ואני מתנצלת..ושיהיה שלום.." 

איומי סרק?

האם נעברה עבירה או בוצעה עוולה נזיקית? ממש לא! אחות א' התלהמה וגידפה, נעמדה על רגליה ונופפה בידיה אך בשום אופן לא איימה על הדייל, לא על גופו ולא על שלומו, אלא הגיבה להלבנת פניה ברבים. אחות ב' גידפה מאותם טעמים ודווקא היא ספגה איומים ממנו ("את לורנה לא תרדי"). החבר של אחות ב' ניאץ את הדייל ופסע לעברו בתנועה מאיימת אך עשה זאת מיד לאחר איום ששיגר הדייל לחברתו, וכך או כך לא נגע בגופו, ונרתע כאשר הלה אמר לו "תזהר, תזהר"  

השלושה לא פגעו בביטחון הנוסעים ולא ברכוש, ולא יצרו מפגע בר תביעה בנזיקין, כמו כן, המטוס לא סטה מנתיבו, ונחת ביעדו מבלי שהקדים או איחר בנחיתה. 

נכון שהתנהגות האחיות לא תאמה את ספר "נימוסים והליכות מאת חנה בבלי", אך הייתה סבירה, ולמצער, החטיפה לדייל כצפוי מאדם שהושפל בפרהסיה ע"י נותן שירות.  

האם נוסעים לא מעורבים נפגעו? לפי הסרטון - התשובה שלילית, ומכל מקום לא ידוע על תובענה שהוגשה כנגד מי מהשלושה, כמו"כ לא ידוע על תובענה אשר הוגשה ע"י נוסע כנגד ישראייר. 

האם תדמיתה של ישראייר נפגעה? ההפך הוא הנכון, ישראייר נתפסה כמי שטיפלה בקור רוח ב'משבר' וכמי שהזעיקה את משטרת ורנה מיד עם הנחיתה, כמתחייב מהנהלים. 

הטענה שהם היו שיכורים אין לה על מה שתסמוך ומוכחשת על ידם, וגם אם נניח שהם משקרים עדין יש לשאול, מה לשוקולד ולמניעת שכרות? 

והדייל, מה אתו? ובכן, הסרטון מדבר בעד עצמו. מדובר בדייל שסירב בניגוד לדין למכור מרכולת לנוסעים ולא נימק מדוע כאשר התבקש לכך. במקום לדאוג לרווחת הנוסעים, לביטחונם ולהתנהלות סדירה של הטיסה, חרחר וויכוח שהלך והתדרדר, ומילא 'תפקיד' דומיננטי בו. לא די בכך שנהג בגסות כלפי אחות א', אלא איים באופן מפורשות על אחות ב' - תודה רבה מסייה דייל שלא פתחת את דלת המטוס וביקשת מהאחיות להירגע בחוץ.. 

מצופה מאיש צוות אויר לשלוט במצב משברי, לנטר אותו ולהנמיך את הלהבות. והנה, דווקא הדייל חש דחף לאו בר כיבוש לנהוג כתגרן שהבעיר את הזירה, ונסוג ממנה כפי שנסוג צד מעורב - טעון בדיקה האם נהג בניגוד לנהלי התנהגות צוות אויר.   

האחיות – צ'חצ'ח , הדייל – צח צח 

כל מי שעיניים לו מעל לחוטמו וחי את המציאות הישראלית, שומע זמרים עילגים מחרפים ומגדפים ברוסית "להעיף את ביבי לקיבינימט" (בעברית: "להעיף את ביבי לאימא המזוינת שלו")  בהופעות מוקלטות בפני קהל רב, ושמאל חתרני מקלל ומסית ומלשין ("הרוצחים לטיס") כלפי כולי עלמא – ואין פוצה פה. ואפילו "נטלי המחרבנת" אמנם חטפה, אך לא הוקעה כתת אדם.  
מדוע, אם כך, בחר 'הציבור' להתנפל דווקא על אחיות השוקולד? 

ה ת ב ד ל ו ת. 
 

פרקטיקה ארכאית של התבדלות (מיתוג, תיוג והרחקת עדות), לא הותירו לאחיות השוקולד סיכוי בציבור מול הדייל - צ'חצ'ח מול צח צח. אין מדובר בגזענות (הזהות התרבותית בין שבטי ישראל מאיינת גזענות) אלא בפחד קמאי מפני מה שיחשבו הגויים. 'אבוי' חשבו לעצמם הטהרנים בעיני עצמם "אנו בלבנט אך לבנו באירופה ובטרם תסווג אותנו היבשת הישנה כתת סוג של ערבים רחמנא ליצלן, הבה נוקיע את אחיות השוקולד". 

על מה זכאי הציבור הטהרני לבוז מהדהד? על שהיה סומא ועל ששפט את המקרה על התפל (ניבולי פה) ולא על העיקר (סירוב לתת שירות). 

ומילה לאחיות השוקולד:  

יצאתן ברווזות כשבחרתן להודות בעבירות שלא ביצעתן, מעט יותר אומץ והייתן מממשות את עילת תביעה שיתכן ועומדת לכן כנגד הדייל וישראייר, בגין הנזקים שנגרמו לכן.