אמסלם, שק חבטות של נתניהו

 ח"כ דודי אמסלם העז להביע דעה משלו ואמר שבמידה והליכוד יאגד 61 מנדטים ציוניים, ומנצור עבאס יאמץ את הקו הקואליציוני של הליכוד, יתקבל בברכה לקואליציה. 

בבבצ"צ, קפץ כנשוך נחש ופרסם תגובה קשה כנגד אמסלם והוקיע את הדעה ככזו שאינה מקובלת עליו ועל מפלגת הליכוד ועל הדרך דקר את אמסלם בכך שזו לא הפעם הראשונה שהוא חורג מהקו הרשמי.

משמעת קואליציונית היא דרך מקובלת לשמירה על אחדות קו מפלגתית במדינה דמוקרטית ואפילו אני גם בדעה שהמצע מחייב את כל החברים וכאשר יש ניואנסים שצריך להבהיר שומה על חבר המפלגה להימנע מהם בתקופת הבחירות שמא יחבל במסע הבחירות, גם אם הניואנס מגרד ורוצה לצאת. 

ואפילו מקובל עלי, שמפלגת שלטון, שמעצם טיבה היא מרובת דעות במנעד רחב, תשליט משמעת מפלגתית הדוקה, ושהמפלגה רשאית למנות מצליפים, מיטיבי ביטוי, שניתן לסמוך עליהם, שרק הם יהיו רשאים להתבטא בנושאים הקשורים לבחירות.

אבל לא מקובל עלי שחברי כנסת, שהנם שליחי ציבור, יהיו מהתבטאות בנושאים כלליים ומובנים מאליהם ובהיגיון הפנימי שלהם. מה אמר דודי אמסלם: שלאחר שיושג רוב מוצק בכנסת לתומכי מצע הליכוד, קרי: 61 תןמכים או יותר. תתקבל רע"מ בברכה לשורות הקואליציה בתנאי שתקבל את מצע הקואליציה. והדגיש אמסלפ בדבריו שהרוב שיושג הוא תנאי לצירוף רע"מ מבלעדיו היא תשאר בחוץ וזאת מן הטעם שהקואליציה לא תישען על רע"מ בהצבעות בכנסת - דיבור סביר ועושה היגיון ותבוא הברכה על האומר שלא סגר את הדלת בפני משב הרוח הרענן שנפח מנצור עבאס בניסיון לשבור את המתח הפוליטי והחרם ההדדי, בין מפלגות ציוניות לערביות. 

גם התגובה הבוטה של בבבצ"צ אינה מקובלת עלי. 

א. כי היה בה ניסיון חיסול פוליטי - אמסלם היה דמות בולטת בכנסת ה-24 שהוכיחה את קואליציית בנט-לפיד בחריפות ואת ההתנהגות השערורייתית שלה בכנסת כלפי האופוזיציה, לרבות הדרה של האופוזיציה מהוועדות, שבירת מסורות ונוהגים שהיו שרירים מקום המדינה ועד לכינון ממשלת לפיד-בנט. אמסלם הוכיח אותם בחן רב ובבהירות, בשפה נהדרת והומור עמוק, כיצד פעלו בהיפוך להבטחותיהם כאשר הם שירתו באופוזיציה, וניכר שמסריו נקלטו היטב בציבור, ומשכך, ח"כ אמסלם קנה לעצמו עמדה בצמרת הליכוד. 

וב. היא לא מתכתבת עם דבריו המתונים למדי של ח"כ אמסלם. האם הם עומדים בניגוד לעמדתה של הליכוד? ספק רב. אם הליכוד היה דוחה את ההזדמנות ההיסטורית לקדם פיוס בין המיעוט הערבי לרוב הציוני, בתוך הכרה של המיעוט בהגמוניה היהודית-ציונית - כן, כן, ניתן להבין זאת מהושטת היד של מנצור עבאס - היה הוא משלם מחיר פוליטי חמור שכן העם לא אידיוט ויודע לשקול סיכוי/סיכון, שאם רע"מ מבלפת הקואליציה (יהודית של 61 או יותר, שאינה נשענת על רע"מ) תוכל להתמודד עם זה, מבלי לפגוע ביציבותה.

ואולי יש גם ג'. לא ניתן להתעלם שנסיכי ליכוד כנתניהו יש להם רפלקסיה להיות "נ-ד-ה-מ-י-ם" רק מח"כים כאמסלם, הוא מורגלים באמסלמים ורגבים בתור שק חבטות שעיר לעזאזל שעושים בו שימוש פוליטי בעת הצורך. 

ובעצם התכוונתי לומר הוא שהליכוד איננה דיקטטורה ונתניהו איננו מזכ"ל בולשביק, ואולי זה המקום להזכיר שלא כמו אמסלם, ביבי עצמו חרג מהמשמעת המפלגתית בסוגיית בחירה ישירה לראשות הממשלה (נדמה לי בשנת 99), והצביע עם האופוזיציה נגד הליכוד, בעודו יושב בספסלי הליכוד, ואם אחד לא נ-ד-ה-ם מכך.

עדכון 1.7.22 - ח"כ דודי אמסלם נבהל ונכנע ללא תנאי והודיע קבל עם ש"טעה" 😟 

הרהור על תרבות יוון - גאה, מושרשת ואיתנה

 אני מאזין לאיזה פודקאסט של מישהו שמדבר עם מוטי קידר על משילות של ממשלות ישראל ומרוב חוסר התוחלת של הדיבור הזה שאין לו אף פעם יישום במציאות הפוליטית, אני מכה במקלדת ופתאו עולה לי פסטיבל יער כלשהו של צעירים יווניים באיזה יער שנראה כמו יער בן שמן - וכי מה ההבדל בין ישראל ליוון בנוף הגיאוגרפי - שום הבדל. אבל יש פער עצום בתרבות הטבעית. ישראל, הנשלטת ע"י העמים האשכנזים ללא מצרים מושכת מערבה וכל מסיבות היער של צעירים, ביניהם ילדי שעוד מעט ימלאו להם 22, הן מסיבות טענו של מוזיקה קצבית מיובאת חד גונית וחד מקצבית שלא צריך לדעת לרקוד כדי "לרקוד" אותה. 

ואני נזכר שנסעתי ליוון לחמישה ימים מתישהו בחורף 2020 לבדי - כן, לבדי, פעם ראשונה בחיי - שחיפשתי מסעדת רמבטיקו לארוחת ערב, עם ריקודים כמו שצריך וזוקיני כמו שצריך עם שיש קבאב צלוי ול וול דן כמו שצריך, גם אם זה קצת לא כשר. נסעתי במטרו הנהדר של אתונה מעט דרומה לשכונות שליד פיראוס אולי אתפוס מסעדה לא תיירותית ותפסתי משהו שהוא הכלאה של מועדון ומסעדה ברחוב כרת (כרתים) עם להקה ישובה על כסאות עם כלי המיתר המוכרים. והנה אני שם לב, שזה בכלל מקום של צעירים שאין להם כסף ובאים לאכול משהו קטן בזול ולרקוד כל הלילה. 

אני מביט בהם בעיניים פעורות רואה אותם רוקדים מוזיקה יוונית טורקית של תחילת המאה ועשרים מחובקים במעגלים אינסופיים ויש בחור או בחורה שמובילים את ספירלת המעגלים בתנועות מלאות חן של הרמבטיקו המסורתי, איזה כיף. אז הזמנתי סלטה ושרימפס שאני לא אוהב אבל רק בשביל לטעום ופירות ים שאני מתבייש להזכיר פה הכל במין מגש גבינות כזה, קצת מכל דבר. ואני מקבל את זה די מהר וטועם מכל צלוחית ונהינה מהשום ושמן הזית שהופכים כל דבר לטעים ומביט בערגה ברוקדים, מתגרגע לצעירותי. 

ואני חושב עליהם ועלינו. אני קורא באתר של גיא בכור שעליו אני סומך, שמבחינה כלכלית התוצר הלאומי לנפש בישראל עולה על צרפת ואיטליה ומתקרב לגרמניה וגבוה פי שלוש או ארבע מהתלג ביוון שרק עכשיו יוצאת ממיתון קטסטרופלי בו ממשלת השמאל הקיצוני של אלכסיס צ'יפראס הורתה לבנקים לסגור את שעריהם לציבור, כולל את הכספומטים, מחשש שהציבור ימשוך את הכסף שמאבד מערכו ויכניס את המדינה למוד של פשיטת רגל (בשולי הדברים חשוב להזכיר שצ'יפראס שהתלהם על ישראל בבחירות הפך להיות חבר הכי טוב של נתניהו כאשר האינטרסים של שתי המדינות הצטלבו מול האיומים של ארדואן התורכי). אז אנחנו פי שלוש, יופי. אבל אם תלך לפאב בתל אביב או בעצם בכל מקום אחר תראה צעירים נחשפים לפופ אירופי דוחה ומרוב שהוא דוחה הם לא קמים מהכיסא ומתקשקשים על בירה והולכים. למה נראים לי צעירי אתונה מאושרים מעמיתיהם התל אביבים? ומדוע הם נראים בטוחים בעצמם? ומדוע הם נמשכים למוזיקה המסורתית שלהם כמו פרפר למקור חום? הרי גם הם חשופים לתרבות הגלובלית הנשלטת ע"י תרבות המערב ומדוע הם לא עושים מעשה הצעירים שלנו ונמשכים למוזיקה הקצבית שהדי גיי'ז מוכרים להם? 

לא זוכר מה השבתי לעצמי במסעד/מועדון ברחוב כרת בפיראוס, אבל עכשיו שאני ישוב מול מחשב ובוהה בצעירי יוון במסיבת יער, במאותיהם, רוקדים את הרמבטיקו לצלילי המוזיקה היוונית המסורתית, וכולם יודעים את הצעדים ואת המלים ורוקדים באהבה ובהתלהבות, ומבין מה אני רואה.

אני רואה שאולי חשוב להגדיל את התוצר הגולמי הלאומי לנפש ולהביא דרכו רווחה וציבור, אבל יותר חשוב להיות קשור, מרצון ואהבה, לא בכוח,  בעבותות לתרבות אליה נולדת ואליה נולדו הוריך וסביך ולדבר אותה ולרקוד אותה, שתהיה לך לעוגן ולמשענת ברגעי משבר שיכול ויתרגשו עלינו בעתיד ונצטרך להחליט אם להמשיך לחיות פה ולהילחם על תרבותנו היהודית העתיקה, או להגר לברלין.

הנה הקישור למסיבת יער עליה נפלתי ביוטיוב (לא יודע לייבא את הסרטון לפה)

https://www.youtube.com/watch?v=Afx-670qWnI&ab_channel=nreven

הסדר טיעון של נתניהו מבחינת המזרחים ממרכז הליכוד

 הכותרות גועשות, ילדי העיתונים התימנים הקטנים החמודים מכריזים בקולי קולות לאורך רחוב אלנבי של שנות ה30 "נתניהו הסדר טיעון" "נתניהו הסדר טיעון". העותקים נחטפים כלחמניות טריות והחבילה תחת בית השחי של הילדים החמודים נעלמת במהירות.

מצד אחד נתניהו יודע מה הוא עושה. הוא יודע שגם אם יזוכה, יוגשו שלל של ערעורים עד שהתיק יגיע לבית המשפט העליון ושם הוא יודע מי מחכה לו. חיות ודפנה ברק ארז מחכים לו. ואת הישועה לא יראה מהשופטים המתנחלים של איילת שקד כי אנחנו יודעים מי אלה המתנחלים

מצד שני, שוב יפסידו המזרחיים ממרכז הליכוד שבאמת יצאו החוצה ועשו מעשה ויש סימנים שהמחאה שלהם יותר מתוחכמת מהעבר, ויותר משפיעה. הם ראו בנתניהו קורבן שיביא את השינוי. שבזכות הקרבתו יחל התהליך של החלפת מוסדות השלטון הנוכחיים במוסדות מתוקנים, שיפסק שיטור יתר, שתמחק הקללה של ההשכלה, שתעלם ההדרה ממוקדי הכח. 

Johnny Depp vs. Amber Heard

 חדשיים שלמים עקבתי יומיום אחרי המשפט האזרחי בו ג'וני דפ תבע בלשון הרע את אשתו לשעבר משך 14 חודשים, אמבר הרד. 

העובדות הן אלה. הנישואין נערכו בשנת 2014 של ועלו על שרטון ב2015 ככל הנראה בגלל שג'וני היה מכור לסמים ואלכוהול וזה לא מצא חן בעיני אמבר שביקשה להחזיר אותו לדרך הישר. אבל הגברת לא ניסתה ליישר אותו בחום ואהבה כמו שאישה נורמלית צריכה. אלא בדיבור אלים ואף אלימות פיזית, גידופים וביוש. וכאשר פגעה בו ג'וני הגיב לא באלימות אלא בהסתגרות מנטלית בבריחה לשירותים ובהתנתקות איטית מאמבר. בשלב זה אמבר מתחילה לצלם ולהקליט אותו וככל הנראה הוא אותה - איך אני יודע? ראיות רבות היו סירטונים ותמונות הדדיות.

לא חולפים חודשים מועטים ואמבר מגישה  תלונה במשטרה נגד ג'וני על אלימות ומצלמת את פניה הפגועים. התמונה  , השניים נפרדים, שוכרים עורכי דין, מגישים תביעות הדדיות, ומגיעים להסכם גירושין בחודש מאי שנת 2016 ולפיו היא תקבל 7 מיליון דולר שיתרמו לארגוני חסד שהיא תבחר, היות והצהירה שאיננה זקוקה לכספו. כעבור זמן התברר שהיא תרמה רק חלק קטן מהפיצויים שקיבלה ואת החלק הארי השאירה בחשבון הבנק שלה.

ההליכים המשפטיים הסתיימו אך לא גברת שאמבר תוותר בנקל על התופינים. אז היא עושה קריירה לא רעה בהוליווד ומשווים את ההצלחה שלה להצלחה של גל גדות הישראלית וכוכבות נוספות מהשורה השניה בהוליווד. ושלא יהיה ספק. אמבר הארד היא יפהפיה מדהימה לטעמי ובמשפט שהתנהל בחי ביוטיוב לא הפסקתי ליפול שדוד ולקום רק בשביל ליפול שוב, נוכח יופיה. אמבר התגלתה גם כשחקנית לא רעה כאשר דפקה וואחד עדות, אבל לזה אגיע עוד מעט.

אבל אמבר לא הסתפקה בהצלחה יחסית בהוליווד אלא נכסה לעצמה תפקיד של לוחמת באלימות משפחתית ויום אחד מתישהו בשנת 2018 היא פרסמה רשומה במדור הדעות של לא פחות מהוושינגטון פוסט ובה הציגה עצמה לא רק כנפגעת אלימות במשפחה אלא כנפגעת אלימות מינית במשפחה.  

וג'והני, מה איתו?ובכן לטענת ג'והני מאז הגירושין המתוקשרים וההאשמות באלימות כלפי אמבר, הוליווד הפנתה אליו גב וכל העולם הביט בו כאדם אלים ומפרסופ הרשומה של אמבר בוושינגטון פוסט נוסף לשמו התואר מטריד מינית והיו שכינו אותו "אנס".

גוני הרגיש על בשרו את תוצאות המוניטין השליליים ולטענתו הפסיד פרנסה של מיליונים רבים ואיבד את מעמדו כמגה סופרסטאר בהוליווד. 

אז הוא הגיש תביעה נזיקית בלשון הרע נגד אמבר בסך 15 מליון דולר על פגיעה בשמו, אובדן הכנסות וכיו"ב.

התביעה הוגשה משום מה במדינת וירג'יניה ולא קליפורניה, פרקליטיה של אמבר טענו שהמשפט הועתק בשל חקיקה נוחה לגברים במדינת וירג'יניה ומשיקולי מס. שתי הטענות אינן רלוונטיות לתביעה אך בארצות הברית כמו גם בישראל, תן לפרקליט הזדמנות ללכלך על היריב, והוא יעשה זאת בגדול.

המשפט נפתח באפריל 22 ונסתיים בפסק דין כעבור כחודשיים. בארצות הברית כמו בארצות הברית ההכנות למשפט כמו איסוף ראיות, בחירת מושבעים אורכים זמן אך מרגע שהוחל בשמיעת המשפט הכל הולך אוטוסטרדה. המשפט נשמע מידי יום, או כמעט מידי יום, עם הפסקות מועטות, עד לסיומו. השימועים החקירות והעדויות פתוחים לציבור ומועלים ליוטיוב או ליין. אני לא בטוח אם זה הדין בכל 50 הסטייטים אבל נראה שהטכניקה של פומביות הדיון נפוצה שאימפריה האמריקאית.

כל צד הביא ראיות אבל מטבע הדברים עדויות הנוגעים בדבר היו ה-מעניינות. 

ג'וני סיפר על הפגיעה שסבל בקריירה שלו ועל האלימות שחווה מידי אמבר. הוא העיד על עצמו וגם אחותו הגדולה, שהיה ילד מופנם שחווה פגיעה מהוריו ובעיקר מאימו, אחותו סיפרה שכאשר היה ננזף היה  מסתתר בשירותים, בדיוק כפי שתיאר מעל דוכן העדים ביחסיו עם אמבר שבעצמה אישרה זאת בעדותה. מפיק הוליוודי אישר שהסרט השישי בסדרה "שודדי הקריביים" נגנז בשל הפרסומים נגד ג'וני. ובכלל, ההופעה של ג'וני, שפת הגוף שלו, תנוחת הישיבה, הקול העמוק החדגוני והשקט, מעידים על טיפוס מופנם למדי. עוד נחשף שג'וני מעול לסמים ואלכהל וכדורים למיניהם, עזרים אופייניים לנפש שבורה.  

ואמבר, רק התיישבה על כיסא העד והחלה לומר את דברה, פרבדמעות כיצד עברה התעללות ע"י ג'וני. כשנשאלה מדוע פרסמה את הרשומה בוושינגטון פוסט השיבה שהיא דמות ציבורית ונושא ההתעללות המינית והתעללות בכלל בתוך המשפחה קרובים ללבה והיא ראתה לנכון לומר דבר בנושא זה. אמבר הסבירה שלא בכדי שמו של ג'וני אינו נזכר ברשומה שכן בדבריה שהיא למודת התעללות בתוך המשפחה לא התכוונה לג'וני. למותר לציין שצוות הפרקליטים של ג'וני לא התחברו להסבר זה והראו שלא ניתן להבין את הרשומה אלא בהקשר של ג'וני המתעלל. אמבר התכחשה וכאשר הטיחו בה שכותרת המאמר אינה מותירה מקום לספק התגוננה בטענה שלא היא כתבה את הכותרת אלא העורך. אבל שיתפ את הכותרת בחשבון הטוויטר שלך, מדוע? נשאלה. על כך לא ידע אמבר להשיב אלא שוב פרצה בבכי, ומעיד אנוכי בפני כולי עלמא שגם הבכי שלה יפה ועיוותי הפנים בבכי תמרורים לא החסירו שמץ מיופיה.

המשפט עורר עניין ציבורי רב ברחבי ארה"ב, אחרי הכל מדובר בסכסוך עסיסי בין מגה כוכב לאשתו היפה. המעריצים לא התעצלו ורבים מהם הגיעו לבית המשפט לחוות את החוויה וגם אלא שנותרו בחוץ התגודדו רק כדי לומר דברי אהבה לג'וני ולגדף את אמבר בהרף העין שבין דלת היציאה האחורית מבית למשפט לרכב השחור כהה השמשות לתוכו נבלעה.  

משפט, בארהב כמו בישראל הוא גם מאבק בין עורכי הדין. הצוות של אמבר עשה ככל יכולות אך הצוות של ג'וני - עו"ד אדם ולדמן וקמילה וסקז - הפכו כוכבי תקשורת בעצמם, במיוחד קמילה שאינה מכוערת כלל וכלל והאשכנזים , שנמצאים בכל מקום, לא רק בישראל היות ואשכנזיות היא מצב נפשי ולא מוצא עדתי, רמזו בהעוויות פרצוף רבות משמעות על רומן הנרקם בין ג'וני לקמילה. כשלעצמי איני מאמין שג'וני יעז לבנות בית עם גברת שבבוא העת תוציא אותו ממנו, רק עם חוט מאריך.

ברקע, יושב על המדוכה צוות המושבעים שנבחר בקפדנות, תמיד בהסכמת הצדדים במשפט. המושבעים אסורים בחשיפה מחמת הימנעות מהשפעה עליהם. שיטת המושבעים מעניינת ביותר. מצד אחד מדובר בנציגי ציבור מכל שדרותיו כולל עובדי צווארון כחול שהם זרים לגמרי לצדדים או לסכסוך ומוחזקים לפיכך כמי שיפסקו באופן חסר פניות, מצד שלישי מדובר בהדיוטות משפטיים שיכולים להיות מושפעים בידי צוות טוב של עורכי דין, מצד רביעי הם מודרכים בידי השופט ואין נדרשת ביניהם פסיקה מנומקת אלא בתשובה "כן ולא" לשאלות שמנסח להם השופט, ומצד חמישי ואחרון, כעורך דין ותיק אני יכול לאשר ששופטים הם בני אדם, על חלקם ניתן לסמוך ועל חלקם הגדול ממש לא - לפיכך אני נוטה לאמץ את שיטת המושבעים ומודה שאינני בקי בה ועלי ללמוד אותה לפני שתלחץ לי הכרעה בנושא.