ח"כ דודי אמסלם העז להביע דעה משלו ואמר שבמידה והליכוד יאגד 61 מנדטים ציוניים, ומנצור עבאס יאמץ את הקו הקואליציוני של הליכוד, יתקבל בברכה לקואליציה.
בבבצ"צ, קפץ כנשוך נחש ופרסם תגובה קשה כנגד אמסלם והוקיע את הדעה ככזו שאינה מקובלת עליו ועל מפלגת הליכוד ועל הדרך דקר את אמסלם בכך שזו לא הפעם הראשונה שהוא חורג מהקו הרשמי.
משמעת קואליציונית היא דרך מקובלת לשמירה על אחדות קו מפלגתית במדינה דמוקרטית ואפילו אני גם בדעה שהמצע מחייב את כל החברים וכאשר יש ניואנסים שצריך להבהיר שומה על חבר המפלגה להימנע מהם בתקופת הבחירות שמא יחבל במסע הבחירות, גם אם הניואנס מגרד ורוצה לצאת.
ואפילו מקובל עלי, שמפלגת שלטון, שמעצם טיבה היא מרובת דעות במנעד רחב, תשליט משמעת מפלגתית הדוקה, ושהמפלגה רשאית למנות מצליפים, מיטיבי ביטוי, שניתן לסמוך עליהם, שרק הם יהיו רשאים להתבטא בנושאים הקשורים לבחירות.
אבל לא מקובל עלי שחברי כנסת, שהנם שליחי ציבור, יהיו מהתבטאות בנושאים כלליים ומובנים מאליהם ובהיגיון הפנימי שלהם. מה אמר דודי אמסלם: שלאחר שיושג רוב מוצק בכנסת לתומכי מצע הליכוד, קרי: 61 תןמכים או יותר. תתקבל רע"מ בברכה לשורות הקואליציה בתנאי שתקבל את מצע הקואליציה. והדגיש אמסלפ בדבריו שהרוב שיושג הוא תנאי לצירוף רע"מ מבלעדיו היא תשאר בחוץ וזאת מן הטעם שהקואליציה לא תישען על רע"מ בהצבעות בכנסת - דיבור סביר ועושה היגיון ותבוא הברכה על האומר שלא סגר את הדלת בפני משב הרוח הרענן שנפח מנצור עבאס בניסיון לשבור את המתח הפוליטי והחרם ההדדי, בין מפלגות ציוניות לערביות.
גם התגובה הבוטה של בבבצ"צ אינה מקובלת עלי.
א. כי היה בה ניסיון חיסול פוליטי - אמסלם היה דמות בולטת בכנסת ה-24 שהוכיחה את קואליציית בנט-לפיד בחריפות ואת ההתנהגות השערורייתית שלה בכנסת כלפי האופוזיציה, לרבות הדרה של האופוזיציה מהוועדות, שבירת מסורות ונוהגים שהיו שרירים מקום המדינה ועד לכינון ממשלת לפיד-בנט. אמסלם הוכיח אותם בחן רב ובבהירות, בשפה נהדרת והומור עמוק, כיצד פעלו בהיפוך להבטחותיהם כאשר הם שירתו באופוזיציה, וניכר שמסריו נקלטו היטב בציבור, ומשכך, ח"כ אמסלם קנה לעצמו עמדה בצמרת הליכוד.
וב. היא לא מתכתבת עם דבריו המתונים למדי של ח"כ אמסלם. האם הם עומדים בניגוד לעמדתה של הליכוד? ספק רב. אם הליכוד היה דוחה את ההזדמנות ההיסטורית לקדם פיוס בין המיעוט הערבי לרוב הציוני, בתוך הכרה של המיעוט בהגמוניה היהודית-ציונית - כן, כן, ניתן להבין זאת מהושטת היד של מנצור עבאס - היה הוא משלם מחיר פוליטי חמור שכן העם לא אידיוט ויודע לשקול סיכוי/סיכון, שאם רע"מ מבלפת הקואליציה (יהודית של 61 או יותר, שאינה נשענת על רע"מ) תוכל להתמודד עם זה, מבלי לפגוע ביציבותה.
ואולי יש גם ג'. לא ניתן להתעלם שנסיכי ליכוד כנתניהו יש להם רפלקסיה להיות "נ-ד-ה-מ-י-ם" רק מח"כים כאמסלם, הוא מורגלים באמסלמים ורגבים בתור שק חבטות שעיר לעזאזל שעושים בו שימוש פוליטי בעת הצורך.
ובעצם התכוונתי לומר הוא שהליכוד איננה דיקטטורה ונתניהו איננו מזכ"ל בולשביק, ואולי זה המקום להזכיר שלא כמו אמסלם, ביבי עצמו חרג מהמשמעת המפלגתית בסוגיית בחירה ישירה לראשות הממשלה (נדמה לי בשנת 99), והצביע עם האופוזיציה נגד הליכוד, בעודו יושב בספסלי הליכוד, ואם אחד לא נ-ד-ה-ם מכך.
עדכון 1.7.22 - ח"כ דודי אמסלם נבהל ונכנע ללא תנאי והודיע קבל עם ש"טעה" 😟
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה