יום שבת, 3 באפריל 2021

על תופעה נוראה ומסוכנת (פב 28.9.19)

 הכלבה היא פרטנר שלי לטיולים שאני אוהב, פעם היו אלה אנשים, אחר כך באו הילדים וכיום אין אנשים ואין ילדים, אבל יש כלבה.

אז אני הולך אתה מידי שבת לצעידה רגלית של שעתיים . בכל פעם באתר אחר. בחורף בפנים הארץ ובקיץ, בחופים המופלאים. היום צעדנו מעט דרומית לחוף פולג.
חופי ארצנו מאשקלון בערך ועד חדרה בערך, כלואים בין ים לצוקי כורכר. לפעמים צוקי הכורכר מתחפשים לדיונות אבל אם אתה חופר שלושים סנטים בדיונה, אתה נשרט חת שתיים בסלע כורכר.
לצערם של צוקי הכורכר הם עשויים מחול שנדבק לחומרים אורגנים ומאובנים מים תיטיס, והם קורי עכביש שנתחזו לצוקי אבן. הים יודע זאת אז יש ביניהם הסכם: הים יכה בהם וימוטט, הם יישחקו לחול דק וייצרו את חופי המשי בשבילי ובשביל הכלבה.
לכל אורכו, קו החוף מתמוטט ומשתנה. פעם הוא זרוע באבני כורכר דוקרות, ופעם, נניח כעבור עשר שנים, ממש באותו מקום, אתה צועד בחול משי שנשחק מאבני כורכר דוקרות. הכל דינמי בארץ שהיא מסדרון.
מה אני רוצה להגיד בזה: שאם לא תהיה ערני ותעמוד על המשמר תמצא עצמך נשחק עד דק בידי התופעה הנוראה - אשכנזיוּת.
תופעה זו מביאה אותך למצוקות קשות ובלתי הפיכות, מאלה סובל הארגון האמריקאי הרבע יהודי הזה, אשר ביקש מעוקביו טיפ כיצד לדבר עם המשפחה על ״הכיבוש״ בקדושת חגי תשרי.
לא בטוח היכן התופעה החלה לצבור נפח - מפה או משם, והאם ומתי היא תכה בצעירי ישראל. כך או כך יש לי תזות מבהילות שאני שומר קרוב לחזה, מאין זה צץ, לאן זה הולך ואיך מסכלים את זה.





ביקור באקרופוליס (פב 14.10.19)

 נו, שלום, לא הייתי פה שבוע, אין ספק שהתגעגעתם. ובכן, הייתי אתונה לעיסוקי, גם ביקרתי במתחם האקרופוליס ובמוזיאון, והתפלחתי לספריה הלאומית, ראיתי המון פסלים של גיבורים אבל אף לא אחד מהם אשכנזי - יש אצלכם מאלה די והותר הסבירה לי הקופאית.

עליתי לאקרופוליס והתיישבתי מול הפסאדה הדרום מערבית של הפרתנון מעל תיאטרון דיוניסוס וקראתי את נאום ההספד של פריקלס שהיה תמיד איתי בארנק והיום הוא אתי בנייד.
הנאום מתוארך לתחילת המאה ה-5 לפנה"ס, אותו הנציח בן דורו, ההיסטוריון היבשושי תוקידידס, והוא נערך מידי שנה להספד על החללים האתונאים שנפלו באותה שנה, במלחמת 30 השנים על ההגמוניה בפלופונס, נגד הפוליס היריבה, ספרטה.
תכלית הנאום היתה לרומם את רוח האתונאים אבל בפועל הוא היה מעין נאום "מצב האומה" ובו פורטו הישגי האתונאים בתחומים מגוונים - צבא, תרבות, חוק ומשפט, וגם עניינים הטעונים שיפור.
והנה, אנוכי מגיע להתייחסות לשיטת המשטר האתונאית, וממש מול עיני שחור על גבי גלקסי, מתרברב פריקלס במשטר מוזר בו העם הוא הריבון והחלטות בדבר גורלו נופלות בידי נציגיו שנבחרו ברוב קולות בבחירות חופשיות, ישירות וחשאיות (בערך). בהבדל קט שבמקום פתקים הטילו האתונאים אוסטרקונים, שלא בא לי להסביר מה הם, תקראו לבד.
ומה עם זכויות המיעוט, זעק אהרון ברק מהקהל.
פריקלס הפנה מבט לכיוון ממנו בקע הקול ובנימה אבהית השיב: עמדתו של המיעוט תשקל בכבד ראש וברצינות ואם ישתכנע הרוב בצדקת המיעוט, ישנה את עמדתו, אבל בכל מקרה עמדת הרוב תכריע.
ואם הרוב יקבע להגלות את המיעוט, זעק פרופסור רזי בקול גדול שנשמע מהקפיטריה של גילמן עד האגורה האתונאית. נו באמת, התעצבן פריקלס, חזקה על העם שלא יקבל החלטות שעלולות לפגוע ברפובליקה ובסיכוי שהוא יהפוך בעצמו למעוט בבחירות עתידיות,ולכל הכרעה מקדימים דיון בו מוצגות עמדות הצדדים באריכות ובפירוט.
כל האתונאים אמרו תודה והתרגשו, אבל בישראל חושבים שלא ניתן לסמוך על העם. פה חושבים שראוי שהשיטה תהיה מרוסנת ע"י צבא מומחים, שישפטו את מהלכיו הפוליטיים של הרוב מנקודת המבט של המיעוט, ויהיו מוסמכים לפסול יוזמות של הנציגים - במעשה חקיקה של הכנסת, או בהחלטות ממשלה - בנימוק של פגיעה בערכי החופש, השיוויון וכו'.
לא שיח ציבור, לא מלחמת דיעות, לא נטל שיכנוע והבאת הראיות יכריעו מתי מתקיימת פגיעה במידה המצדיקה את הפסילה, אלא מוחם של המומחים.
והסתכלתי לפה התסכלתי לשם, "לכל הכיוונים הסתכלתי", ובכל ששת הפסלים של אתנה ראיתי את הפרצוף של אסא כשר ☹






שמחת תורה (פב 20.10.19)

 ושמחת בחגיך ובתורתך

😍🤗🥰
והנה זכיתי לסיים את קריאת התורה ולהתחיל שוב, ולעשות הקפות ראשונות ושניות וחבל שאין שלישיות.
היום הושענא רבא, אשווע לפתקא טבא למשפחתי ולילדי שהשנה ייצאו לחזית לשמור עלינו מכל משמר, ולעם ישראל כולו.
אח"כ שמיני עצרת, נאמר "מוריד הגשם" לכבוד הגשם המחיה, ונשמח בשמחת תורתנו ערש תרבותנו.
נניף את ספרי התורה ונקיף שבע פעמים את הדוכן (ואת עצמנו) ונשורר למשה (ולעצמנו) שיזכה לקבל חכמה מהתורה התמימה, האורה.
ליבנו עם היהודים למחצה החוכמולוגים חסרי התרבות, לועגי המאמינים ושונאי התורה שדנו עצמם לחיפוש עצמי מעגלי תמידי, שאין לו התחלה ואין לו סוף ואין בו תכלית, ולשיטוט ספירלי בחור השחור של הבערות הקוסמופוליטית שהיא הכל ולא כלום, ואף על פי כן נתפלל לשובם, הואיל והננו רחמנים בני רחמנים.
ואח"כ נתיישב ונתכבד בשווייא של דודה רעיה בפיתה תימנית מהבילה, ונשורר שירה לתורה ונאמר שלום לבן דודי ונזמר מפיוטי תימן, ספרד ואשכנז וארץ ישראל, הואיל והננו מאמינים בני מאמינים 💪💪💪

https://www.youtube.com/watch?v=yXumJ2Y_42Y&ab_channel=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%D7%9E%D7%A9%D7%94

9 עצות חכמות לחיים - טים משלין

 

9 Life Lessons - Tim Minchin


https://www.youtube.com/watch?v=yoEezZD71sc&ab_channel=TheUniversityofWesternAustralia

ממשלת אחדות מוצדקת רק בעתות חירום

 הקריאה של גנץ לאחדות, סבירה, בהינתן שכולם יודעים וגם הוא, שהפוטנציאל האלקטורלי של כחולבן, מוצא, ואין בנמצא אפילו מצביא אחד נוסף לכחולבן.

הסירוב של ביבי לפנות את הזירה לא בלתי מבוסס. הוא הרי עומד בראש הקבוצה הפוליטית הגדולה, הוא ראש ממשלה מכהן שהישגים באמתחתו ויכולותיו רבות, מה גם שהחוק עומד לצידו בעניין האישומים התלויים ועומדים נגדו.
זה גם זה קוראים לאחדות אך לא הצליחו לכונן אחדות למרות שהכח בידם, ולא משנה מהן הנסיבות ועד כמה הן מוצדקות וכנ״ל עם הטיעונים בעד ונגד.
אחדות היא צו השעה בעתות חרום בלבד, ממשלת האחדות של 84 כוננה בדין, בשל הסכנה הממשית שישראל תפשוט רגל ותתפגר.
כעת ישראל איננה שרויה במצב חרום (אלא אם תאמר שבכול שנותיה היתה במצב זה) והיא מדינה מתוקנת עם מערכות שלטון מתפקדות, שערוכה ויכולה להגן על עצמה.
דמוקרטיה צריכה לבוא לידי ביטוי בכך שהמפלגה שנבחרה ע״י רוב העם (גם אם רוב מזערי) ראויה וצריכה למשול ולנווט בממשלה צרה, בהתאם למצעה הפוליטי.
ממשלה צרה, אך לא ממשלת מיעוט.
ממשלת מיעוט אינה מביאה לידי ביטוי את רצון הרוב במשטר דמוקרטי (או רפובליקני עם מאפיינים דמוקרטיים) ולפיכך היא איננה לגיטימית.
שתי מערכות הבחירות האחרונות הניבו אופציה לממשלות צרות ולחילופין ממשלות אחדות. זו לא דמוקרטיה. על ישראל לצאת לבחירות חוזרות שוב ושוב ושוב, עד להכרעה, ולא חשוב כמה זה יעלה.
אני קורא לכנסת להתכנס ולקבוע מועד לבחירות חדשות.

עתליה (פב 10.12.17)

 מה זה הקבוצות האלה 'אם תרצו או לא, זו ארצנו' 'טוב למות בעד עצמנו' וכיו"ב. מתי יתאגדו צעירים אידיאליסטים מזרחיים יעשו הפגנות סוערות ברחבת היכל התרבות עם סיסמאות לוהטות למען ארץ ישראל, בסגנון חופשי ובלתי מיובא ובלתי מוכתב, עד מתי תופקר הזירה - אני שואל עתליה.

כמו עמותת עמר"מ?
לא מותק, אלה סמולתחת, מבקש אנוכי אקטיביסטים אוהבי ארץ ישראל, צעירים ורזים כמו נערי הגבעות וכמוני, רק מזרחיים.
אתה מדבר כמו גיי אבא, כל אלה נתרמים בארה"ב ובגרמניה והולנד, ומי יתרום לכם, החות'ים?
פניתי וטרם נתקבלה תגובה.
גם לא תתקבל ובכלל חדל דחוף חוטמך בעסקי אחרים והתרכז בענייניך
את ילדה רעה ואין סיכוי שתהיי אקטיביסטית כמו האבא שלך.
לפי התרשמותי האקטיביזם שלך נסוב על דברי מתיקה, אני עסוקה ווצאפ כמו שאתה רואה, שב לכתוב מכתבים למנהלת בי"ס בנוגע לאיתמר כאילו שזה יעזור.
טוב, ילדה יפה של אבא, בפעם הבאה שתבוא החסידה ותציע מה שהציעה לפני 17.4 שנה אני לשקול טוב טוב לפני אני לוקח

על הברייקזיט (פב 12.19)

 בריטניה הגדולה אמרה את דברה ברמה, בלי להתבייש.

העם הבריטי הסס בשאלת הברייקזיט, היסוס שבא לידי ביטוי בבחירות צמודות, במשאל עם צמוד ובמחלוקת חוצת מפלגות בפרלמנט.
אבל הבריטים הבינו כבר ב1315 שאי אפשר לקיים מסגרת לאומית עם פתרונות זמניים, היות וכל ואקום חייב להתמלא בתוכן.
אז הם נתנו בעיטה למלך ג׳ון, לא חושב שהיה לו שם משפחה, עד שנכנע ונתן להם את המגנה כרטה ליברטטום שזה התחייבות מלכותית בכתב, שלא לדחוף את האף המלכותי בעסקי העם, יתר על הצורך.
ולכן הם לא העלו על דעתם לעשות ממשלת אחדות בריטית, שזה משול לעצירות פוליטית, לא אוכל ולא שותה, לא נכנס ולא יוצא.
ואתמול, בבחירות שלישיות מאז ההחלטה על הברייקזיט, העם הבריטי הגדול אמר את דברו והכריע במחלוקת, ובריטניה הגדולה הוכיחה לעולם חוסן פוליטי ויציבות פנימית, splendid isolation הם כינו את השונוּת שלהם פעם.
האם ישראל מסוגל לדחוף את נבחריו להכריע בשאלות קשות הדורשות הכרעה? בספק, כל עוד נותני הטון פה, הם צאצאי הנרדפים באירופה עם תודעה של חיה נטרפת.

ללמוד מהבריטים (פב 21.12.19)

 בוריס ג'ונסון המותש, מיד עם היוודע תוצאת הבחירות:

Lets make sure that Brexit is done, but first lets make sure that breakfast is done
רוצה לומר: אני מנהיג יציב, שקול, לא ממהר לשום מקום, ננוח, נאכל משהו ונצא לדרך, בלי לחץ, עם אנרגיות טובות.
נכון שבריטניה שלטה בשלושת רבעי עולם ונצלה אותו לצרכיה, אך הוגן להודות שהבני זונות הנחילו בקולוניות מערכות ממשל, צבא ומשפט מתוקנות למדי.
בישראל דחפו למוחנו מילדותנו שהחלוצים הביאו עמם אתיקה דמוקרטית מרוסיה ומזרח אירופה, אך אין טעות גדולה מזו, וקרוב לוודאי שאם לא היו לנו בריטים, מדינת ישראל היתה משתלבת במרחב של "הדמוקרטיות" המזרחיות - רוסיה ובנותיה.
אז אם בוריס אמר את שאמר, על הליכוד לשמוע ולאמץ.
ואפשר להתחיל עם שחרור נסיכי הליכוד לדרכם במורד המסלול הפוליטי בואכה סמולתחת, לעצור לארוחת בוקר (ישראלית - בלי סוסאג' ובייקון איחס), ומיד אחרי הקפה בחלב, להתחיל למשול.

על סחוס חוקתי (פב 23.12.19)

 בגוף המחוזק בשלד, יש סחוס במפגש העצמות, שיתאפשר להן לבצע את תפקידן, והוא נמתח ומתעבה עם גדילת הגוף והמשקל. אך כאשר הוא נקרע (אם מתאונה, אם מפעילות מוגברת, אם ממשקל עודף - אצלי כל השלושה) מתחככות העצמות זו בזו וגורמות שחיקה, הגבלת תנועה וכאב.

במדינות חופשיות ומתוקנות החיכוך בין הרשויות מסוכך בסחוס ששמו "איזונים ובלמים". שרשות לא תעז ליזום רפורמות מחשש שיסוכלו בידי חברותיה/יריבותיה שבידיהן הושם כח לסכל וכך, מתקיים ביניהן דיון עצבני, עד לפשרה.

באופן זה המתח בין רשויות השלטון מסוכך בסחוס חוקתי שתמציתו בתרבות הפוליטית האיתנה בה הרשויות מכבדות זו את זו ומכירות במגבלות כוחן, בלי להעלב.
איך יודעים שמדינת ישראל איננה דמוקרטית שאין בה סחוס חוקתי, שהרשויות אינם נוהגות כבוד זו בזו שהרשות השופטת אין בה את הצניעות שהיתה מרסנת אותה מהשתלטות ברוטלית על הרשויות האחרות, מהפיכך ישראל מדמוקרטיה חוקתי פרלמנטרית, למדינה עולם שלישי.



על ההתמודדות בפריימריז בין שרה לגאולה (פב 25.12.19)

 כחבר ליכוד, אלך מחר לבחור את המועמד המתאים להנהיג את הליכוד ונכון לעכשיו אני מתנדנד בין שרה לגאולה. מידותיה של שרה ידועות ואילו גאולה היתה חידה.. עד אתמול.

אתמול גאולה הוכיחה שקורצה מהחומר של לאה רבין. במופע טלויזיוני מעובד היטב התלוננה בקול רועד ועיניים נוצצות שמציקים לילד בגן. ששאלו מי העבריין השיבה שאין זו דרכה ושהיא נגד שנאה ושכל אחד יבליט את מעלותיו שלו, ולא את חסרונות היריב.
לי נודע מעדנה הגננת ששלמה סיפר לדויד ששמע שיחת אקראי בין ראובן לשמעון, עמיתים לגן, שנדברו בפינת ההאכלה של האוגרים, בדבר התוצאות הצפויות בפריימריז וראובן, שעל פי חזותו ניכר שהוא נין למזרחי ממרכז הליכוד, אמר שאבא של דויד, דפוק.
האמת, זיהתי את הפוטנציאל של גאולה. כבר לפני שנה ביקשתי מעמיתותי אלהאן עומר ואלכסדריה אוקסיו אורטיזי, שתצאנה ותראנה כיצד מנצלים פוזיציה של אשת תקשורת דעתנית לפופוליזם מהסוג הצבוע.

יום שישי, 26 במרץ 2021

חשוב שננסי פלוסי מבקרת בישראל אך אני מעדיף את AOC (פב 22.1.20)

 חשוב לציין שהתחרות בין בבבצ"צ לגנץ על סיפוח בקעת הירדן נלעגת הואיל ושניהם מבטיחים דבר שאין בכוונתם לקיים, כי אין להם את האומץ הפוליטי לעשות כן. לבבבצ"צ היו שלוש עשרה שנים, ולא עשה. ואפילו לפנות את ח'אן אל אחמאר בצו של בימ"ש אין לו אומץ. והשני, אין שום סיכוי שעופר שלח יאפשר לו לקיים.

יותר חשוב להדגיש שהביקור הצפוי של ננסי פלוסי הצ'רמן של המפלגה הדמוקרטית - שטראמ מכנה nervous Nancy משום שפת הגוף המאנפפת שלה, שהיא צועדת בנטיה שמאלה אבל הראש נטוי ימינה ועוד רגע מתמוטט - הנו בשורה משמחת שאולי היחסים שלנו עם הדמוקרטים לא נפגעו באופן חסר תקנה.

ועם זאת, אני עומד על כך, שAOC היפה, המנהיגה העתידית של המפלגה הדמוקרטית, שלא מתה עלינו, תבוא לבקר שנוכל להטות את עמדותיה במאה ושמונים מעלות.

ואז.. אקח אותה לטבול בחמי טבריה להסביר לה א. מה זה ישראל ב. מה זה מוח ג. מה זה אשכנזים, ובנטות היום, במצפה הימים, נשליך את חלוקי הרחצה




המעיקים, ניכנס לג'קוזי ונטה יחדיו את הספינה

אני דרבוקה (פב 10.2.20)

 

יועז הנדל התגזען על המזרחיים רוקדים הדרבוקות אז החלטתי לעבד את "אני גיטרה" של נעמי שמר

אני דרבוקה

מישהו התפלסף עלי

בפידלולי פדל
אני מריח
שהנדל שוב נפח עלי
את עולמו הדל
כשמתחשמק לי לחרטט
אני פוצח בדואט
ברחוב הומה או בקונצרט
זה לא אכפת לי..
לא התייאשתי מימי
אם כי מה שלא קרה במאי
גם לא יקרה על כן ודאי
ביוני-יולי
אני דרבוקה
הייתי פעם עץ אולי
ובתיבת התהודה
אני זוכר
את כל מי שדרך עלי
ואני אומר..תודה

על אופרת הרוק "מלחמת העולמות" (פב 21.2.20)

 ביבי אינו אלוהים אבל רבים לא מסכימים עם התיזה הזו. היתה גיברת אחת שעשתה לו, אשכבת המת בעודו בחיים, וכינתה אותו בנימין בן בן ציון וצילה. ומאז אנוכי הולך על בטוח ומכנה אותו בבבצ"צ, אם לא יועיל לא יזיק, לא אוכל לא שותה, לך תדע אולי הוא באמת אלוהים, אני עם אלכימיה לא יודע להתווכח, טפו טפו טפו.

אבל זה לא הנושא.
בשנת 1938 שודרה תסכית רדיו (בהגשת אורסון וולס) מבוססת על הספר "מלחמת העולמות" בהגשה המדמה תכנית חדשות, שבמהלכה נכנסה "ידיעה מתפרצת" על פלישת יצורים משולשי רגליים מהמאדים לכדור הארץ, המחריבים ערים מרכזיות ומאיימים על המשך קיומו של המין האנושי.
היות והרדיו היה אז ה-מדיום ה-פופןלרי, האזינו מליונים לידיעה "החדשותית". ההפתעה מפלישת יצורים מהחלל החיצון ומעוצמתם, החריבה באחת, את התחושה שהתרבות האנושית מסוגלת להעניק מטריית הגנה למין האנושי. רבים האמינו שהישגיו ויכולותיו של המין האנושי ירדו לטימיון, ופניקה רבתי אחזה בארה"ב בה שודרה התסכית.
התגובה הלא רציונלית חשפה שרובנו סובלים מאמונה קמאית בהיתכנות קיומן של יישויות עוצמתיות, מוחשיות (צְלמים, אשכנזים וכיו"ב) או מופשטות (אלוהים, תופעות טבע ואסטרונומיה וכיו"ב) שהן גדולות ונפלאות מאיתנו ומשפיעות על קיומנו, לטוב ולרע.
וגם זה לא הנושא, בעצם קצת כן.
על הפלייליסט האישי שלי שמורה אופרת רוק - מלחמת העולמות - פחות או יותר מהשנה בא הובאה לעולם (1978) ע"י המלחין ג'ף וויין, בהגשה מרגשת בקולו הוולשי העמוק של ריצ'ארד ברטון.
הסיפור אפל ומייאש, the chances of anything coming from Mars are a milion to one, he said, but still, they come , שר ג'סטין הייווארד,
אבל היצירה מופלאה והיא מוגשת בעיבוד פופ-רוק המתקדם, הבריטי, של סוף שנות ה-70.
הפופ הבריטי עצמו' הושמד בתחילת שנות ה-80 מפלישת הרכבי פופ מטופשים כ- דוראן דוראן, סוויד, ודפש-מוד, ומאז ועד היום הבריט-פופ מת.
2
3 תגובות
לייק
תגובה
שתף

עתליה - ברכה לסיום טירונות (פב 13.3.20)

 היא אמרה שהיא יורה טיל בראש של מי שרק יחשוב לפגוע באחיה באופן פרטי או בבני ישראל ובני בריתם באופן כללי, ו.. התנדבה לתותחנים, לשירות קרבי מלא, כמו של בנים, ועכשיו, סיימה טירונות.

כתבתי לה ברכה מליצית עם מלים משעממות כמו מי יתן.. ומי ידע.. ומי ישורנו.. ואין ספק ש.. אך לא מצאתי אומץ לפרסם מחמת עינא בישא שיש לי עכשיו שני לוחמים בבית חמסה חמסה חמסה - איזה מין ילדה זו, מערימה קשיים על אביה, ינעל אביה.
משאלה הם חיינו בזמן האחרון, רק אוסיף מילים מאב לביתו - על הפלטפורמה של אלתרמן - מילי אהבה, דאגה וגאווה.
לסיום טירונות
היות וכבר נחטפת לתותחנים
אני עושה כך בידיים להזכיר
בתור אחד שיודע, בתור אחד שמכיר
שמרי נפשך, ילדה שלי, נפשך שמרי
זכרי שדרך היא חולית, מַלְאה בורות
בה ניגודים ושדה-רְאוּת המשקר
ואם תלכי בנתיב האור של האמת
תצליחי, תפרחי במשעולך
אם בתומ"תים האימתנים המרעימים
אם בַיחידות של הטילים המדויקים
אבא, אדר תש"ף

איך יצאתי מעבדות לחירות (פב 3.4.20)

 זה היה בשבת הגדול 1975 יצאנו לטיול צופים שלושה ימים בצפון ואני עוד לא בן 15. את היום הראשון סיימנו בבי"ס שדה מעגן מיכאל.

בשעות הערב, השמש שקעה, החשכה עטפה והבריזה לטפה את ברכות הדגים של הקיבוץ ואת גופנו הלאֵה מטיפוס למוחרקה.
הכל היה ירוק מסביב וריח האספסת המשכר היה מושלם, אך אחרי יום בו אכלנו רק חרובים זה עניין אותנו כמו שמתעניינים בעיתון שעוטף דגים.
לאחר ארוחת ליל שבת, התארגנו בקואליציות לעשות שמיכה לפריירים ולצבוע בנות במשחת נעליים.
התכנית השתבשה בכך שחטפה אותי ט.מ. - חברתי לשכבה - לטיול זוגי בבריכות הדגים. ט.מ. היתה בת גילי אך היתה מצויידת היטב בכל האביזרים הדרושים והיה לה חבר קבוע שהיה חייל כלומר, זקן.
היינו חברים טובים אך לא יותר מידי שכן איבדתי אמון בבנות מאז שאתי שרין רצה ביום ראשון להלשין למורה ברכה שעישנו סיגריות ביום שישי במסיבת כיתה.
כשהגענו לפינת הברכה השלישית ליד מנוף הרשתות, הגברת התיישבה על הר רשתות ואמרה שהיא עייפה וחם לה וכדאי שנקפוץ למים להצטנן, ו..קפצה לא לפני שנותרה בתחתונים חזיה וגופיה אבל בזמנו לא היו עושים עניין מהתפשטות אפלטונית, היות שהיינו רגילים להחליף בגדים יחד - בנים ובנות - לפני ואחרי שיעור התעמלות.
לא חלפו שניות והתפשטתי וקפצתי, אבל לא כל כך הבנתי לאן היא חותרת - אז חתרתי אחריה.
ואז אמרה שקר לה ושנתחבק אולי נתחמם - אז התחבקנו.
אחר כך אצמרה שעדיין קר וכדאי שנצא להתחמם בבריזה. לא הבנתי מדוע להתחמם כשרק לפני דקה רצתה להצטנן - אבל יצאנו.
עלינו להר הרשתות להתחמם אבל אז היא אמרה שצריך לפשוט בגדים ולהתייבש שלא נצטנן - אז התפשטנו.
מאותו רגע אני לא זוכר בדיוק מה התרחש אולי כי היה חשוך ואולי כי לא ידעתי איך *עומדים* בציפיות, אבל לפי ההרגשה יצאתי מעבדות לחרות.
זה היה שבת הגדול שלי.

עוגיות קקי

 


המרפאה למעלה (פב 4.20)

 אצלנו בעיר העתיקה הרחק במערב, כולם הכירו את המרפאה של דוק בראקט בקומה השנייה מעל המסבאה של רייס החיגר.

דוק בראקט, שהיה רופא מצויין וגם אוהב אדם התקשה לשלם את שכר הדירה כי התקשה לגבות מהפציינטים שכר טרחה וכך, ידיו אמנם היו מלאות עבודה, לטפל באלה שידם אינה משגת לשלם בעבור טיפול רפואי משובח, אבל עם פילנטרופיה לא קונים במכולת
כל אביון, נווד או פושט יד חולה היה מופנה מיידית לדוק בראקט עם הוראות הגעה למרפאה במעלה המדרגות לקומה השניה במסבאה איפה שתקוע שלט על עמוד בצורת אצבע מורה לשמים, מודפס בכתב עגול "דוק בראקט, המרפאה למעלה".
דוק בראקט היה מאורס בזמנים עתיקים למיס אלווירה ביתו של הבנקאי יוליוס קרומוול הזקן, אך היא ביטלה את הנישואין לאחר שהחתן רץ ממקום החופה למרפאה, בה המתינה לו הכובסת המקסיקנית אאורליאנה מקונדו כשהיא כורעת ללדת. דוק בראקט הבחין שהתינוק והאם במצוקה גדולה ואם לא יזדרז שניהם ימותו.
הרופא רץ לימ"חים שהקים נפתלי בנט בהחבא כי משרד הבריאות לא מרשה, וביקש מכונת הנשמה. אמרו לו שתינוקים מכסיקנים אינם זקוקים למיכשור כה יקר ומתקדם, אבל אפשר לתת לו מסכה N95. דוק בראקט שלא ידע לקבל "לא", עשה תנועה של הולך הביתה, ולפתע הסתובב, רץ לערמת הקרטונים, חטף מכונת הנשמה, רץ חיש מהר למרפאה, והציל את האם והילוד. האם לאות תודה הבטיחה שתיתן לתינוק שם דומה לדוק בראקט וקראה לו אאורליאנו בואנדיה.
בינתיים מיס אלווירה ביטלה את הנישואין בטענה שגבר המעדיף להציל אם ותינוק מקסיקנים על פני חופה וקידושין, אינו שווה הרבה בתור בעל.
וכך נותר דוק בראקט רווק ואביון כל חייו ועם זאת היה אהוב על כל שדרות האזרחים בעיר העתיקה שלנו, הרחק במערב.
לא חלפו 25 שנים, והרופא החזיר נשמתו לבוראו. מסע ההלוויה היה מכובד ורבים מהאזרחים באו לחלוק לו כבוד אחרון.
היות והמנוח היה ערירי וחשבון הבנק שלו היה רעב כמו הפציינטים שלו, התכנסה מועצת העיר והחליטה פה אחד שהציבור יממן הקמת מצבה ראויה על קברו של הרופא, זצ"ל.
אלא מאי? מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הביטחון התווכחו מהיכן לייבא את השיש למצבה, הנשיא רבלין הציע מצבה עם כיתוב פריטטי כדי לא להרגיז את האזרחים, וחברי מועצת העיר הסכימו על נוסח ראוי, אך נחלקו על סוג וגודל הגופן של הקרדיט לחברי למועצה על ההחלטה להנציח את הרופא הנערץ.
ובינתיים חלפו חדשים על חדשים, והקבר נותר מיותם.
ביום מן הימים הופיע הקברן, ג'ים גרובנר הגיבן, בישיבת מועצת העיר של העיר העתיקה שלנו אתם זוכרים מהיכן, ועדכן שמשום מקום הופיעה בבית הקברות כנופית שודדי בנק מקסיקנים רכובה על סוסים לבנים ורק המנהיג רכוב על סוס שחור עם אוכף עור שחור עליו נרקמו ראשי תיבה "א.ב.".
ג'ים דיווח ששאל אותם לרצונם ולחפצם. "באתי להציל את כבודו של מי שהציל כובסת מקסיקנית ותינוק נוטה למות" השיב המנהיג אאורליאנו בואנדיה החליק מגבו של הרמך השחור, פסע למקום קבורתו של הדוקטור האהוב ותקע עמוד על תלולית הקבר, אליו היה מחובר שלט צורת אצבע מורה לשמים, על גביו הודפס בכתב עגול: "דוק בראקט, המרפאה למעלה".
(עיבוד לדיימון ראניון, במחווה לממשלה שעם כל הקלקולים, עושה עבודה יפה במיגור קורונה)






מי שזונח את הספר, דינו להימוג ולהעלם (פב 15.4.20)

 אני לא אדם מאמין אבל המדרש הזה משקף אמת עמוקה:

סוחר אמיד נשא לאישה מטרוניטא ורשם לה כתובה מרובה. לא עברו ימים מעטים ונסע לארץ לרחוקה לעסקיו, ונתעכב שם 40 חודש עד ששב.
לאחר שעשו גלינג גלינג די דה בדו דה, שאל אותה כיצד שמרה אמונים ולא נישאה לאחר.
השיבה שמפעם לפעם כשחברותיה היו מציקות שבעלה לא ישוב ושעליה להינשא לאחר, היתה נוטלת את הכתובה ומעיינת בה, ואוזרת כוח לחכות עוד קצת, שישוב, וירווח לה.
כך הם ישראל שלאורך ההיסטוריה, בעתות צרה, כאשר הפרוגרסיבים הקוסמופוליטים מתוכם מקניטים: מה העבודה הזאת לכם? - היו ישראל נוטלים את התורה ומעיינים בה, ואוזרים כוח לחכות עוד קצת, שיבוא המשיח, וירווח להם.

על רס"ג ובבבצ"צ (פב 13.6.20)

 ר' סעדיה גאון היה ממזר לא קטן וגאון לא קטן אפילו שהיה בכלל מַסְרִי.

רס"ג טען שהעולם או שהוא נצחי או שהוא נברא והיות שאינו נצחי אזי הוא נברא ואם הוא נברא הרי שיש לו בורא.
בפרשת שלח-לך טענו עשרה מהמרגלים שהארץ אמנם טובה אך יושביה ענקים אימתנים בלתי מנוצחים ואילו שני מרגלים - כלב בן יפונה ויהושוע בן נון - טענו שאין מה לחשוש הואיל ובורא הארץ הטובה ילחם לנו ויביס את יושביה השליליים אפיים ארצה, בתנאי שנתעלם מעשרת העצלנים קטני האמונה.
אף נשאל אם משרת ראש ממשלת ישראל היא נצחית או נבראת? אם היא נצחית אזי אין ביכולתנו לעשות אפילו שטיק מהנביילה, ואם היא נבראת הרי יש לה בורא והשאלה היא מי הבורא - בבבצ"צ או הקב"ה ולמזרחיים ממרכז הליכוד הפתרונים.