הליכוד בסכנה הואיל והוא חד גוני מבחינת הרכבו האנושי ועמום מבחינת ייעדיו המדיניים.
הרכב המפלגה בא לידי ביטוי בהרכב הסיעה לכנסת: בטופ, הרחק מעל כולם יושב ביבי, בשורה השניה הטוענים לכתר: כץ, ארדן, סער. בשורה השלישית רגב, אמסלם, גמליאל, ביטן. בשורה האחרונה ותיקים חסרי סיכוי להתקדם כבגין, אלקין, הנגבי, חיים כץ, קרא, אקוניס, שטייניץ וצעירים זה מקרוב באו שהבולט מביניהם אמיר אוחנה.
אבי דיכטר הוא קטגוריה בפני עצמה איש אמת איכותי, לוחם רב מעללים, נחנח תקשורתי, הופעה מימית.
פוטנציאל להשתלטות מרחוק: בנט, שקד. שקד יצאה זמנית מכלל פעולה בשל הברית שכרתה עם יו"ר לשכת עו"ד אבל עכשיו היא תוקפת. בנט ושקד הם אב הטיפוס לכשירות למנהיגות בישראל, בוודאי למזרחיים ממרכז הליכוד: אשכנזים (נא לא להטריד עם הסבתארבא העיראקית של שקד), משכילים, רהוטים, צבא נכון, נשואים נכון, מצליחנות מוכחת מחוץ לפוליטיקה.
ברקע המשיח הזמני, גנץ שהוא עוד מאותו דבר ביחס לביבילבנילפידבוז'יובוגי. ה20 מנדטים של חסרי הדעה (והדעת) שרואים בו משיח, ינטשו אותו בבוא המשיח החדש, כפי שעשו לקודמיו, על כן, הוא מת פוליטי מהלך מאובן ששב לחיים לשעה קלה רק בכדי להתאבן שוב.
הליכוד אינו מעביר מסרים ערכיים אלא פרסונליים בלבד. פעם פולחן האישיות הליכודניקי הספיק לצופף את השורות ולשמור את ציבור המצביעים ממוקד במנהיג אבל כיום, הדור השלישי והרביעי לבייס של הליכוד, קרי: הציבור המזרחי אינו נוהה אחרי נתניהו כהוריו הילדותיים ואינו ממקד את שאיפותיו בהפגנת קשריו עם מנהיגי התנועה, קשרים שבאים לידי ביטוי בהצגה מלאכותית ומגוכחת של שועי הליכוד בשמחוק האישיות של המועמד. גם אם נוהג נפסד זה נמשך הרי שהוא עובר מהמרכז לשוליים והדור החדש של בסיס התמיכה של הליכוד דורש מהות ואינו מסתפק בהבטחות חלולות ובטעימות מופלטה.
סימנים מובהקים לכך ראינו בבחירות האחרונות ינואר 2015, כאשר עד בסמוך מאד לבחירות הסקרים ניבאו הובלה ל"מחנה הציוני" ורק נאום "הערבים נוהרים לקלפיות" גרם לציבור המזרחי להימלך בדעתו ולשלשל מח"ל בחוסר רצון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה