יום חמישי, 18 במרץ 2021

בדידות, קורח ועדתו, רמב"מ ומשנתו, חוטיני

 הלכתי בבוקר לים לבד, ושמתי לב שהיו עוד אנשים לבד, ורוב מוחלט מביניהם בני גילי שהילדים גדלו והחברים פרחו.

וכל אחד תופס פינה עם המכאובים והמחשבות.

כך או כך, אתה צועד וישבנים עם חוטיני רוטטים לך בעיניים ונהיים לך ריצודים.

ומהריצודים אתה נזכר ברמב"מ שתקף בשצף קצף את רס"ג ואמר שניסיון להוכיח את קיומו של האל מגוחך ונלעג וניתן תמיד לסתירה. שהקיום המושגי של האל הקדמון סימן את תחילת האנושות במובן הציווילציוני שלה. שאין לייחס לו נוכחות בזמן ובמרחב, אין לייחס לו רציה, ואין לתת לו שמות וכינויים וכל מי שמלביש בו דמות הוא כופר בעיקר, גם אם נכתב "נברא בצלם אלוהים". שאם אדם דומה לאלוהיו אז גם החמור דומה לאלוהיו ואלוהי הקרוקודיל נראה נשמע ומדדה כקרוקודיל.

לבני אדם ניתן כמובן לייחס רציה. קורח למשל, רצה נתח מהשלטון אבל נחשף בחולשתו ובפגיעותו והאדמה פצתה את פיה וחת שתיים בלעה אותו ואת עדתו, וגם דתן ואבירם עשו החלטות לא מושכלות יש לומר, עד שמערכת הנשימה שלהם שבתה.

תשאל מה הקשר בין בדידות לרמב"ם לקורח ולחוטיני? שהחשיפה להם מכניסה אותך לפרופורציות.

למתרוננים בשדה קזוארינה בטיזי של חגווי הסלע (פב 21.6.20)

 גב' מצליח: בסך הכל ציטטתי מה שאמר לי בוחר ליכוד.

מר עברי: זה בדיוק מה אני אומר שנים לבוחרי הליכוד המזרחים. הפסיקו בניסיונות למצוא מקום בשיח, בהשתלחויות מילוליות מופרזות, מהשכונה בילדות.
אז דיברנו באמפליפייר, בהכללות והגדלות - "שתשרף" "אמשך זונה" "ימזדיין בתחת" - ולא באמת התכוונו, אלא לעקוץ. זוכר שהיינו מעבירים ערב בדאחקות על התכונות של אמא של M ומה האבא של C יעשה לדודה של Y?
ולקחנו קמצוץ מזה איתנו, לחיינו הבוגרים
כיום כמו אז, הרינות מצליח, ומקביליהן הגברים (ככל שהם עונים לתואר זה) זרקו את הדאחקות והאשימו אותנו במילוליות של זה, ובנו עלינו קריירות.
וכמו אז גם כיום, הצבועים האלה מתרוננים בשדה קזוארינה, בטיזי של חגווי הסלע ויכולתי לומר אמ׳שלהם זונה, אבל אז פייסבוק המזדיינים בתחת היו מעלימים את הדף המופלא שלי



התאומים שלי - 20 קיצים (27.6.2020)

 התאומים שלי - עתליה ואיתמר -  נולדו בכ״ה סיון תש״ס, 27.6.2000 למניינם.

כששואלים מדוע אתה לא חוגג ימי הולדת אני אומר שצריך לחלק את התשובה לשניים - ליומולדת למבוגרים וליומולדת לילדים, וכשאתה מחלק משהו לשניים, אתה יוצר בעיות שאת יודע להיכנס אליהן ולא יודע לצאת.

בעיה אלף. 

יום ההולדת מציין את היום שבו נולדתי. במה חשוב ציון היום שבו נולדתי מציון כל יום אחר? שיעור תרומתי לעולם לא היה ידוע ביום הולדתי (אני מניח שלהורי זה תרם משהו), בעוד שהיו ימים ״רגילים״ מוצלחים ומתגמלים יותר מיום הולדתי. לומר שלא ציון התאריך חשוב, אלא ציון המעשה שעשה אותך מאושר.

 בעיה בית.

איך מחשבים את מועד יום ההולדת בכל שנה?

לפי הלוח הבבלי הירחי, שאומץ ע״י החשמונאים בתגובה לגזירות אנטיוכוס אפיפנס, המכונה כיום ״הלוח העברי״? או לפי ״הלוח הלועזי״ (עם לועז - עם שאינו דובר שפת הקודש),המכונה גם ״הלוח היוליאני״, ״הלוח הרומי״, ״הלוח הנוצרי״, ״מניינם״? או שמא לפי לוח העברי המקורי שנחשף במגילות מדבר יהודה והספרים החיצוניים, שהוא בכלל לוח שמשי בן 364 ימים עם מועדי קודש קבועים המבוססים על מכפלות של 7 , שהושכח בכוונת מכוון ע״י החשמונאים שגנבו את הכהונה מבית צדוק?

בעיה גימל.

אצל היהודים תמיד קיימת מחלוקת עזה, אפילו על חישוב הזמן, אפילו על ראש השנה- האם הוא חל בתשרי כמקובל כיום, או בחודש ניסן ״ראש החודשים״, בחג הפסח, כפי שמצווה התורה. 

באותן תקופות החברה היתה חברה חקלאית בה החלה השנה בתום המחזור החקלאי, בסתיו, בראש השנה בואכה חג האסיף (סוכות), תיאוריה שאושררה  ב״לוח גזר״ מהמאה ה-10 לפנה״ס שנחפר בתל גזר, ובו צוין ראש השנה ב״ירחו אסף״ כלומר בחודש האסיף. ועם כל זה, התורה מתעקשת שהחודש הראשון הוא ניסן 🤭

בעיית הבעיות.

כשאתה מתעסק בזמן, אתה הולך אל הלא נודע ולך תדע אם זה טוב או רע.

עם על כך הרבה בעיות אזקק אותן לאמירה ברורה: האירוע המשמח ביותר בחיי *הורים* הוא הולדת ילדם, אבל במקרה שלי בכל בוקר שאני מתעורר ומבין שילדי לצדי, הוא היום המאושר בחיי, ממש חגיגה - אז למה לי לחגוג יום אחד במקום 365 יום?

תודה לכם על 20 שנים, שהן 7,330 ימים שהפכתם אותי למאושר באדם, ינעל אביכם

נאום בלעם בן בעור נאום הגבר שתום העין (פב 3.7.20)

 במה שונה עם ישראל מעם לועז? בכך שהאל שלו הוא פרטיקולרי, רק שלו לכתחילה, ולא של עם אחר. הנצרות והאסלאם הן דתות בינלאומיות ולכן האל שלהם הוא לא אישי אלא כללי.

ובאמת, רק ליהודים גילה האל את שמו הפרטי - יהוה - איך יודעים שזה שם פרטי ולא שם תואר? שאי אפשר לידע אותו. אי אפשר לומר ה-יהוה.
אז יהוה, חוטא גדול הנני לא שומר כשרות ולא נידה, ולא בטוח בכלל שאתה קיים או רק מככב בראש של אנשים, ובכל זאת, זו משימתך:
הפוך את הסיפור המקראי באופן זמני ואח"כ תחזיר אותו למקור (כמו שעשה הש' פוגלמן עם רשימת המניעויות).
תעשה שבלק בן ציפור יזעיק את בלעם בן בעור איש האלוהים לברך את הנודלמנים ויצא מקלל.
שיקלל אותם ואת עדתם לגלות בברלין בלי הילדים (שיועברו לחזקת הנשים התימניות שילדיהן נחטפו ויזכו לחיי אושר ובריאות נפשית) וכשיגיעו לגלות אחרי צלילה בת 1000 שנים באמבטיית חרא, יווכחו שלא הגיעו לברלין אלא לעמק המונומנטים באריזונה.
לפתע האדמה תפצה את פיה ותבלע אותם ואת עדתם, ולאחר שתסכור פיה, תיטמר עננת אבק קטנה ומאחוריה תתגלה דמותו של קלינט איסטווד שתעביר את הסיגר מצד לצד ותדווח בסיפוק על השלמת המשימה בזו הלשון: "נאום בלעם בן בעור ונאום הגבר שתום העין"

קרב אקנומוס (פב 11.7.20)

 בשנת 256 לפנה"ס נתכנסו ציי רומא וקרתגו זה מול זה בכף אקנומוס אשר בסיציליה, במסגרת המלחמה הפונית ה-1 שהיתה מעין מלחמת עולם בין שתי מעצמות אבל גם בין שתי תפיסות עולם.

מעצמה אחת רצתה לכבוש והשניה לסחור. את הקרתגינים עניינו נקודות המסחר בערי החוף ומצידם שרומא תשלוט כאוות נפשה בתוך סיציליה. אבל רומא רצתה קודם לכבוש ולשלוט בכלכלה כפועל יוצא.
ההיסטוריון פוליביוס טען שיתכן שהעניין היה מסתיים ב- Amikiea - הסכם פשרה, אבל היתה בסנט הרומי סיעה קיצונית שגברה, מה שהביא לפוזה שתיארתי במשפט הראשון לעיל.
גם התפיסות הלוחמתיות היו שונות. בעוד שהקרתגינים צדדו בתימרונים זריזים שיסתיימו בנגיחת ספינת האויב והטבעה, הרומים העדיפו קרב צמוד ושאפו לקשור את ספינות קרתגו באופן שיאפשר לחיילים לקפוץ לסיפון ולנהל לחימה פנים אל פנים. לשם כך המציאו דוקרן הצמדה שכינויו corvus ("עורב").
כך או כך, רומא דקרה, הצמידה, לחמה פנים אל פנים ונצחה, הדרך אל קרתגו היתה פתוחה, קרתגו נעלמה ותפיסת העולם הרומית, נצחה.
בזכות עורב קטן ודוקרני ההיסטוריה הלכה בנתיב המוכר לנו עד ימינו ומי יודע לאיזה מקום היא היתה לוקחת אותנו לו רק קרתגו היתה ממציאה תשובה לעורב.
זהו, סיימתי, את הקישורים ההכרחיים לבבצ"צ ולמנהיגותו הדורכת במקום, ולמחירים שזה עלול לגבות מאיתנו, תעשו לבד.

ואז "...באו המזרחיים ממרכז הליכוד והצילוהו מידם"

 אני נורא אוהב התפילה בבי"כ אשכנזי לרואות מתפללים הולכים כה וכה סופקים כפיים ומממלים אוהויי יויי יויי אוי יויי יוייי , מביטים אנה ואנה ושוב מכפכפים אויי יויי יויייי, לעזור לתפילה להתקבל אצל היושב במרומים.

בנוסח ספרד במקום אויי יויי הם מסלסלים עד דלא-ידע ועד שהשחרית נושקת למנחה ולא נשארה אפילו לטבול חלה בחמין, וכבר צריך לחזור.
בנוסח תימן עסוקים להתנצח היכן המשקל הנכון בויאמר ה' למשה - האם למ-שהההההה או למששש--ה, עד שמגיעים למבוי סתום מחליפים ברכות "אתה חצוף (חסוף)" וחותכים ציק צ'ק לפני שהג'חנון יתקרר.
אבל אני בטח ובטח לא אוהב להשתתף בהפגנות הקורונה בתל אביב ובוודאי ובוודאי לא בירושלים, גם אם מדובר בשני דיאלקטים של נוסח אשכנז.
לפי דיאלקט ירושלים ההפגנה היא מאד טריטוריאלית בהשתתפות הטובים בתושבי רחביה - פרופסורים ודוקטורנטים , רבנים, שופטים ממונים על אכיפת איסור הלבנת הון, חברי הצוות המצומצם למלחמה בקורונה, ובכירים בשירות הציבורי. כולם הולכים להטיל שתן ברחוב בלפור, לנגן בווווזלות, ולקבוע למשטרה עד איזו נקודה מותר לה להפריע. חברים אלה יודעים לקלל אבל בג'יפה מעודנת ומוקפדת והם מכנים את ביבי "הנאשם בפלילים מבלפור".
בדיאלקט תל אביב הג'יפה מעט יותר משוחררה ובמקום ללכת כה וכה ולומר אויי יוייי יויייי, הם טוענים שביבי והיטלר היינו הך, נוטלים סלע והולכים לדלת של בנק דיסקונט ומה יש להם דווקא נגד בנק דיסקונט אני לא יודע. לעתים הם מפיקים מופעי אימים כמו של גרבוז או אמדורסקי אבל בדרך כלל ההפגנות לא מתרוממות לגבהים מרשימים ואינן מורישות מסר בלתי נשכח. איזה מסר יכל לצאת מהראסטות של האנרכיסטים או מהחנונים של המפלגה הקומוניסטית - אשכנזים וערבים מסרבים להיות סאחי?
באמדן הדציבלים דיאלקט ירושלים מנצח ןבאמדן ההשתתפות - תל אביב. באומדן הזיעה של השוטרים המזרחיים שהתרוצצו לשמור על הסדר, נרשמה הצלחה גדולה שלראשונה אף לא אחד מהם הועמד לדין על תקיפת מפגינים.
לסיכום: תחילה נרשמה הצלחה למפגינים אבל, כבפעמים קודמות, כשנדמה שהגיעה שעתו של בבבצ"צ, באו המזרחיים ממרכז הליכוד והצילוהו מידם.

חתרנות לא תמיד עוזרת

 הלורד צ'נסלור הבריטי הוא ג'וב מוזר למה מוזר, כי הלורד צ'נסלור הוא שר המשפטים בממשלת בריטניה, יו"ר בתי המשפט וחבר בבית הלורדים - מכהן בו זמנית בשלושת הרשויות. וכשאתה בפוזיציה כזו אתה דורך על המון יבלות, ובאמת , בעת המודרנית נערפו סמכויותיו צעד צעד עד שנשאר כמעט בלי כלום. תפסת מרובה? לא תפסת!

א*כ*ז*ם עמדו תמיד בראש תנועות הרפורמה הגדולות. קארל מארקס, לב טרוצקי, רוזה לוקסנבורג, ליאון בלום ופייר מנדס פראנס שעל הסוציאליזם הצרפתי ואומרים שמהאטמה גנדי ומרטין לותר קינג הודרכו ע"י יהודי צללים.
וכיום הם מלבים את התפרעויות המיעוטים, שמאתגרות את הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות מזה.
אני מאמין שאת כל זה הם רואים בצעדים הכרחיים לשמירה על ביטחונם לאחר מאה דורות רדיפה בעולם הנוצרי, וגם תיקון עולם, בבחינת אם נבטל את השיטה הלאומית אז לא יהיו גבולות ואם לא יהיו גבולות לא יהיה מהיכן לגרש אותנו ולאן לשלול מאיתנו להיכנס.
יש רק בעיה אחת - שכל התיקון עולם הזה מתהפך תמיד על ראשם ויוצא שלא רק שהם לא שומרים על ביטחונם אלא דווקא מירעים אותו (ואת ביטחוננו) ולא רק שהם לא מתקנים את העולם, אלא הורסים.
קחו למשל את שרה סילברמן שהיא סטנדאפיסטית ידועה ופרועה בארה"ב והיא גם יהודיה מתקנת עולם, תומכת BLM, חובבת תנועות פמניסטיות רדיקליות, אמפתית לסבלות המיעוטים, מתנגדת לממסד הרפובליקאי וממש ממש שונאת את טראמפ והלבנים הפריבילגים, ולקינוח ביקורתית מאד כלפי ישראל ויש לה אחות רבה רפורמית, שחיה בירושלים, ואחרי כל זה חיות הטרף של סמולתחת באמריקע, הדביקו לה תואר חדש: Jewish Privilege
תפסת מרובה-לא תפסת, כבר אמרנו?

https://www.algemeiner.com/2020/07/13/jewish-celebs-share-experiences-with-antisemitism-in-jewishprivilege-push-back-on-twitter/?fbclid=IwAR16SaoqVTD9FNV_bQk6pJ76FdZFkm50Ic41rU1-MplzaFsvpjYGUxiawmg

סן קילוטים אשכנזים (פב 15.7.20)

 המסתערים על הבסטיליה היו "סן-קילוטים" (ארוכי המכנסים), כינוי גנאי לפשוטי עם לובשי מכנסיים ארוכים, להבדיל מבני האצולה שלבשו מכנסים עד הברך וגרבי משי לנעליים (השוו עם לבוש החסידויות).

משמע, שהמהפכה צמחה מלמטה.
המסתערים על הבסטילה מאתמול, אינם סן קילוטים, והמרידה שלהם איננה על חירות שיוויון ואחווה, אלא על הגמוניה

מתי יגיע השלום מלמטה?

 ציון גולן מופיע עמאן עם חסין מחיב נגן העוד החשוב בתימן, בפני קהל מוסלמים תימנים, שמחזיר לו אהבה.

זה אמנם אירע לפני כשנתיים אבל הנה טעימה מיכולות הגישור של יהודי ארצות האסלאם, לקבל חיבוק מהמרחב בדרך לפיוס, מבלי לאבד סנטימטר מארץ ישראל.
כאשר ישראל תונהג ע"י יהודי תימני שידע אנגלית סבירה וצרפתית צולעת וערבית על בוריה, הדרך לפיוס היסטורי עם המרחב הערבי, סלולה.

https://www.youtube.com/watch?v=ZnAnkDMGvqg&ab_channel=%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99

מה למדתי בגן היום? (פב 30.7.20)

 מה למדת בגן היום ילד קטן שלי, מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?

שתל אביב היא עיר יפה - וג'יפה בה, ובחיפה
שמזרחיים כל כך פרועים - אשכנזים תמיד שלווים
שלה-פמיליה טרוריסט - ואנטיפה אנטי אנרכיסט
שאלימות היא רצויה - כשבסמולתחת מצויה
שחופש ההפגנה נותץ חוסל - לטובת תזמורת וו-וו-זל
שאין שום קשר סיבתי - בין לינץ מתוזמן לחופש מחשבתי
שמג'ופג'פים אף פעם לא שקרו, ורק אמת תמיד דברו
ומציאות כשהיא דימוי - אינה אמת אלא דיכוי
את זה לימדו אותי היום בגן , את זה לימדו בגן
Atalia Ivry ו8 נוספים
8 תגובות
לייק
תגובה
שתף

על עו"ד שמן ושוטרת צעירה (פב 7.9.20)

 עו"ד @Gonen Ben Itzhak , זכר מזדקן שמן ומכוער, מתעוואז על עדן אלאלוף, שוטרת בת עשרים אולי מעט פחות אולי מעט יותר.

עדן שלא מבינה כלום מהחיים שלה כמו יתר בני גילה שואלת את בן יצחק שאלות מצחיקות וילדותיות ומוכיחה חוסר הבנה מוחלט בכללי יסוד.
הבן יצחק במקום להסביר בעדינות שאסור לומר מה שאמרה ("כבה את הלייב", "מי הצבעת ביבי או גנץ"), מגחיך, מקטין, מקליט ומשדר לכל העולם להראות עליונות על המשטרה, ועושה לעדן ביוש כמו שרק אשכנזים יודעים לעשות - חכם על חלשים.
האלימות המובנית בתוך אלה נסתרת ומאופסנת, אך הם עושים בה שימוש תדיר, כמו נחשים וזוחלים אחרים המכישים וחוזרים למחילה, נותנים לרעל לעשות את שלו. המדינה נותנת קב"א 49 ומסלילה את עדן אלאלוך למשטרה ולפני כן למג"ב, לייצר מהם טרף לזוחלים 🙁

יום רביעי, 24 בפברואר 2021

על הורים של ילדה טרנסג'נדרית (פב 3.7.20)

 מה מניע הורים להעלות ילדם הצעיר, כבן 9 או 10, על במה, ולאכוף אותו באמצעים הוריים להכריז מתוך פתק שניסחו לו על זהותו המינית, כאשר ברור לכל בר דעה שאולי יש לו זהות מינית אך בוודאי שהיא בוסרית, בלתי ברורה ובלתי מגובשת.

די במבט אחד לעבר ההורים כדי לשער במידה קרובה לוודאות מהי סביבתם החברתית, מה הם אוכלים ואיזו תרבות הם צורכים ושהם אוהבים את השירה האנדרוגינית של אסף אבידן ובזים לנשיות המזרחית של עדן בן זקן. יתכן שהם מנויים לבית אריאלה ולבית לסין, קרוב לוודאי שהם מועסקים במשרות בטוחות בגוף שלטוני או מוניציפלי, שהם משתכרים סביר ואי אפשר לפטר אותם כי וועד העובדים היציג לא ייתן, ושיש להם המון זמן פנוי להרעיל את סביבתם.
האם זכות ההורות מוקנית גם לנודלמנים? האם לא ראוי להוציא את הילדה מחזקתם, להגן עליה מפניהם?
מי הורה ראוי יותר - נרקומנית קשת יום שעושה כל שביכולת לגדל את ילדיה ולא כל כך מצליחה, או הנודלמנים?
במה שונים הנודלמנים משבטי הבדואים הג'אהילים שנהגו לקבור את בנותיהם בעודן בחיים, בשם ערכים שהאמינו בהם?





"נאום הגבר שתום העין" (פב 3.7.20)

 במה שונה עם ישראל מעם לועז? בכך שהאל שלו הוא פרטיקולרי, רק שלו לכתחילה, ולא של עם אחר. הנצרות והאסלאם הן דתות בינלאומיות ולכן האל שלהם הוא לא אישי אלא כללי.

ובאמת, רק ליהודים גילה האל את שמו הפרטי - יהוה - איך יודעים שזה שם פרטי ולא שם תואר? שאי אפשר לידע אותו. אי אפשר לומר ה-יהוה.
אז יהוה, חוטא גדול הנני לא שומר כשרות ולא נידה, ולא בטוח בכלל שאתה קיים או רק מככב בראש של אנשים, ובכל זאת, זו משימתך:
הפוך את הסיפור המקראי באופן זמני ואח"כ תחזיר אותו למקור (כמו שעשה הש' פוגלמן עם רשימת המניעויות).
תעשה שבלק בן ציפור יזעיק את בלעם בן בעור איש האלוהים לברך את הנודלמנים ויצא מקלל.
שיקלל אותם ואת עדתם לגלות בברלין בלי הילדים (שיועברו לחזקת הנשים התימניות שילדיהן נחטפו ויזכו לחיי אושר ובריאות נפשית) וכשיגיעו לגלות אחרי צלילה בת 1000 שנים באמבטיית חרא, יווכחו שלא הגיעו לברלין אלא לעמק המונומנטים באריזונה.
לפתע האדמה תפצה את פיה ותבלע אותם ואת עדתם, ולאחר שתסכור פיה, תיטמר עננת אבק קטנה ומאחוריה תתגלה דמותו של קלינט איסטווד שתעביר את הסיגר מצד לצד ותדווח בסיפוק על השלמת המשימה בזו הלשון: "נאום בלעם בן בעור ונאום הגבר שתום העין"

קרב אקנומוס (פב 11.7.20)

 בשנת 256 לפנה"ס נתכנסו ציי רומא וקרתגו זה מול זה בכף אקנומוס אשר בסיציליה, במסגרת המלחמה הפונית ה-1 שהיתה מעין מלחמת עולם בין שתי מעצמות אבל גם בין שתי תפיסות עולם.

מעצמה אחת רצתה לכבוש והשניה לסחור. את הקרתגינים עניינו נקודות המסחר בערי החוף ומצידם שרומא תשלוט כאוות נפשה בתוך סיציליה. אבל רומא רצתה קודם לכבוש ולשלוט בכלכלה כפועל יוצא.
ההיסטוריון פוליביוס טען שיתכן שהעניין היה מסתיים ב- Amikiea - הסכם פשרה, אבל היתה בסנט הרומי סיעה קיצונית שגברה, מה שהביא לפוזה שתיארתי במשפט הראשון לעיל.
גם התפיסות הלוחמתיות היו שונות. בעוד שהקרתגינים צדדו בתימרונים זריזים שיסתיימו בנגיחת ספינת האויב והטבעה, הרומים העדיפו קרב צמוד ושאפו לקשור את ספינות קרתגו באופן שיאפשר לחיילים לקפוץ לסיפון ולנהל לחימה פנים אל פנים. לשם כך המציאו דוקרן הצמדה שכינויו corvus ("עורב").
כך או כך, רומא דקרה, הצמידה, לחמה פנים אל פנים ונצחה, הדרך אל קרתגו היתה פתוחה, קרתגו נעלמה ותפיסת העולם הרומית, נצחה.
בזכות עורב קטן ודוקרני ההיסטוריה הלכה בנתיב המוכר לנו עד ימינו ומי יודע לאיזה מקום היא היתה לוקחת אותנו לו רק קרתגו היתה ממציאה תשובה לעורב.
זהו, סיימתי, את הקישורים ההכרחיים לבבצ"צ ולמנהיגותו הדורכת במקום, ולמחירים שזה עלול לגבות מאיתנו, תעשו לבד.

הפגנות קורונה נוסח אשכנז(פב 12.7.20)

 אני נורא אוהב התפילה בבי"כ אשכנזי לרואות מתפללים הולכים כה וכה סופקים כפיים ומממלים אוהויי יויי יויי אוי יויי יוייי , מביטים אנה ואנה ושוב מכפכפים אויי יויי יויייי, לעזור לתפילה להתקבל אצל היושב במרומים.

בנוסח ספרד במקום אויי יויי הם מסלסלים עד דלא-ידע ועד שהשחרית נושקת למנחה ולא נשארה אפילו לטבול חלה בחמין, וכבר צריך לחזור.
בנוסח תימן עסוקים להתנצח היכן המשקל הנכון בויאמר ה' למשה - האם למ-שהההההה או למששש--ה, עד שמגיעים למבוי סתום מחליפים ברכות "אתה חצוף (חסוף)" וחותכים ציק צ'ק לפני שהג'חנון יתקרר.
אבל אני בטח ובטח לא אוהב להשתתף בהפגנות הקורונה בתל אביב ובוודאי ובוודאי לא בירושלים, גם אם מדובר בשני דיאלקטים של נוסח אשכנז.
לפי דיאלקט ירושלים ההפגנה היא מאד טריטוריאלית בהשתתפות הטובים בתושבי רחביה - פרופסורים ודוקטורנטים , רבנים, שופטים ממונים על אכיפת איסור הלבנת הון, חברי הצוות המצומצם למלחמה בקורונה, ובכירים בשירות הציבורי. כולם הולכים להטיל שתן ברחוב בלפור, לנגן בווווזלות, ולקבוע למשטרה עד איזו נקודה מותר לה להפריע. חברים אלה יודעים לקלל אבל בג'יפה מעודנת ומוקפדת והם מכנים את ביבי "הנאשם בפלילים מבלפור".
בדיאלקט תל אביב הג'יפה מעט יותר משוחררה ובמקום ללכת כה וכה ולומר אויי יוייי יויייי, הם טוענים שביבי והיטלר היינו הך, נוטלים סלע והולכים לדלת של בנק דיסקונט ומה יש להם דווקא נגד בנק דיסקונט אני לא יודע. לעתים הם מפיקים מופעי אימים כמו של גרבוז או אמדורסקי אבל בדרך כלל ההפגנות לא מתרוממות לגבהים מרשימים ואינן מורישות מסר בלתי נשכח. איזה מסר יכל לצאת מהראסטות של האנרכיסטים או מהחנונים של המפלגה הקומוניסטית - אשכנזים וערבים מסרבים להיות סאחי?
באמדן הדציבלים דיאלקט ירושלים מנצח ןבאמדן ההשתתפות - תל אביב. באומדן הזיעה של השוטרים המזרחיים שהתרוצצו לשמור על הסדר, נרשמה הצלחה גדולה שלראשונה אף לא אחד מהם הועמד לדין על תקיפת מפגינים.
לסיכום: תחילה נרשמה הצלחה למפגינים אבל, כבפעמים קודמות, כשנדמה שהגיעה שעתו של בבבצ"צ, באו המזרחיים ממרכז הליכוד והצילוהו מידם.

"הראיון" עם אברושמי (פב 8.8.20)

 כצפוי, התכנסה נציגות ההורים של נטלי המחרבנת והדילדודגל, הגברת עם סיר ורפונזל שהתיישבה על שפיץ מזרקה לא בשביל לנוח, וטכסו עצה איך מסיטים את השיח לפסים הרצויים, וכבעבר החליטה לשלות פנינים מאברושמי (אפשר לפרפר את זה בעשרים שניות - אמרו) ע"מ לחדד את הריכוז של המשטרה לזהות מי אויב ומי אוהב. הפרוטוקול נרשם ונחתם, והשליח, מראיינתחת עם מגבעת, יצא ללכוד את הטרף.

ערוץ 2 יום ו' 8.8.20.
מראיינתחת: גם היום היית יוצא לכיכר פריז
אברושמי: לא, אני יושב בבית לומד אוכל שותה
מראיינתחת: אבל נניח שהיה מתאפשר, לא היית יוצא?
אברושמי: לא אני בבית, היום יש צעירים והם יודעים מה לעשות
מראיינתחת: אמרת שהמפגינים דאז יתושים, גם היום אתה חושב ככה?
אברושמי: בוודאי, ובכל פעם שתכניס לי מלים לפה אגיד בוודאי
זה היה קל, התוצאה הושגה, ועם ישראל הזדעזע.
אברושמי, אב טיפוס למזרחי-בוק שלא מבין את שפת אשכנז ואין מי שיתרגם לו. הוא עד כדי כך בוק שהג'יפה שיוצאת להם מהנשמה לפה ומהפה למיקרופון ומהמקרופון לרחובות, מתורגמת אצלו כקריאה לפעולה.
וכורדי-בוק כשקוראים לו - עונה, כשמבקשים להתנדב - יקפוץ בראש, וכשדרוש קורבן -ישחיל בשמחה צוואר ללולאה ויתן 27 שנים מחייו האומללים רק בכדי להרשים את ששולחיו שיצאו ללא פגע. ממש כפי שיגאל עמיר השתתף במעגלי ההסתה ויצא לרצוח בשביל הסיכוי שאולי..אם ירצה השם.. תסכים מרגלית הר שפי לדגדג לו את הביצים עם הצמה.

המשטרה כמאבטחת פרטית של האספסוף בבלפור (פב 9.8.20)

 מה עושים ה"מפגינים" בבלפור? מפגן שנאה שבינו לבין מחאה לגיטימית יש תהום של קקי.

מקללים, מגדפים ומנאצים, מאיימין ברצח, משתלטים על המרחב הציבורי, שוברים איברים, ממררים חיי השכנים, פוגעים בפרטיות ראש הממשלה ומפריעים את מנוחתו במטרה לפגוע בתפקודו. פישרים וקעקרים, אלס שטיק נביילס, פין זיבן צי זיביציק
וכיצד הגיבו הרשויות האוכפות?
העיפו אותם למתחמי הפגנה? לאאאאאאאא
העמידו לדין? לאאאאאאאאאא,
עשו שלייף סופפים למציאות כהווייתה? כןןןןןןןןןןןןןןן
ובהעדר אכיפה, מה עושין המפגינים ומה משיגין?
מאשימין את העיריה באלימות - משיגין ביטול פינוי.
וטופלין על המשטרה אלימות - משיגין ביטול מכתזית
ומפחידין שוטרים בהעמדה לדין ופיטורין - משיגין אכיפת חסר
ומראיינין את אברושמי - מסכלין הפגנות מימין
ומתייגין לה-פמיליה כטרור - כופין אבטחה משטרתית מפני "הטרור"
ופצאום מהרמקולים המותקנים על אנטנות התקשורת ובשפיץ בגג בית המשפט העליון, נשמעת החברה שרה: "החברים מתבקשים לחדר האוכל"
אוכל, קדימה אוכל, אוכל, קדימה אוכל
לאכול פה את הכל לאכול פה ולזלול
אוכל קדימה אוכל
וכך הפך האספסוף האלים והמסוכן-לשומר הדמוקרטיה, והמשטרה מאוכפת חוק וסדר-למאבטחת פרטית של הגברת המתיישבת על המג'יק סטיק במזרקה והאדונים עם הוו-וו-זלות, והמזרחיים-לטרוריסטים.

'ראה' - פרשת השבוע שלי

 "ראה", פרשת השבוע שלי.

באוגוסט 73, שנת הבר מצווה, החלטנו אני וחבר שלי מאיר לעלות לתורה יחד, בבית הכנסת הגדול נוסח ספרד, בשכונת רמת ישראל, דרום מזרח תל אביב גבול גבעתיים.
למאיר היו כל מיני בעיות בעיקר בתחום החינוך לנימוסים טובים והליכות שהונחלו לנו בבית הספר דויד בלוך - מאיר פחות התחבר לנימוסים ויותר לשלווה המורה להתעמלות, שלימדה אותנו לשחק "גע-גע" שזה כדורגל עם כל החוקים אבל רק הפוך, שאסור לגעת ברגלים ומותר רק בידיים.
מאיר פחד משני אנשים בעולם הזה, מהמורה ברכה סגנית המנהל אבנר ירחמיאלי, שהיתה מטר וחצי של אנרגיה עם סיגריה נצחית שרסקה לה את הקול, ומאבא שלו, אלי דהאן שנפצע פצעים קשים בתאונת עבודה בשליחות הלח"י בדרך לחסל את מפקד האינטליג'נס הבריטי בחיפה של טרום המדינה. הרימון העדיף להתפוצץ בכיס המעיל, העיף את כף היד וחלק מהצלעות, לאדם רגיל לא היה סיכוי אבל אלי לא היה אדם רגיל, הוא מינף את התאונה והשתמש בגדם בתור פטיש קורנס לפוצץ ראשי יריבים, והיו לו רבים כאלה.
למאיר היו את הצרות שלו ולי את הצרות שלי.
הצרות שלי התמצו בכך שאבא שלי שמואל שהוא מת הרבה שנים אבל חי איתי עד היום, נעלב מכך שאני מבקש לעלות בנוסח ספרד ולא בנוסח תימן. לא יקום ולא קדימה צורן, נזף בי. אתה תימני שני צדדים ואתה תעלה ביהודית תימנית בבית הכנסת הגדול נוסח תימן בשכונת רמת ישראל.
אז כהרגלי רצתי לאימא שלי והיא צ'יק צ'ק נטרלה אותו וגזרה שאין להגביל את הילד ורצונותיו שלו הם שלו ולא של האבא שלו, עם כל הכבוד לאבא.
בספו של דבר התפשרנו שהוא כותב לי את הדרשה ואני קורא אותה מילה במילה בלי לשנות אות, וקורא אתו את פרשת 'ראה' נוסח תימן, ביום אחר, בפיקוח המלומד יוסף מורחי שישגיח שכל טעם בקריאה, יהיה במקומו.
אחרי שהמניעות הוסרו, הלכנו אני ומאיר ללמוד אצל החזן כהרון נשוא הפנים שהיה החזן המוביל של בית הכנסת הגדול נוסח ספרד בשכונת רמת ישראל וכשלא היה עטוף בגלימת החזן עם כובע אפיפיורי, היה לבוש בחליפה מוקפדת ועניבה מתוצרת לא חשוב כמה יעלה העיקר שיראה צנוע.
בית הכנסת הגדול נוסח ספרד ובית הכנסת הגדול נוסח תימן היו שכנים קיר אל קיר בשכונת רמת ישראל, ושניהם היו מלאים מפה לפה בשבת ויום טוב ויש אומרים שגם בימי חול. שניהם היו גדולים ומרשימים, גם אם בית הכנסת נוסח ספרד נראה מעט הרבה יותר מפואר בשל כך שהחלבים היו מתחרים במרוקאים בקניה של הספרים, במיוחד ספר ראשון ורביעי ואילו אצלנו, התימנים, היתה הסכמה מקיר לקיר שלא היופי קובע.
אז כהרון קבע שיעור בימים א' ג' ה' שעה 14.00, וכבר בפעם הראשונה הובן לשני הצדדים, חד וחלק, שזה לא ילך קל.
ביום א' בשעה היעודה, נפתחה הדלת ודמות מיוזעת, בגופיה, הכניסה אותנו והושיבה במטבח. הוצאנו את ספר דברים (מהדורה לא עבה מידי ולא דקה, לא גדולה מידי ולא קטנה, שהורה לנו לרכוש מראש) ורק פתחנו פרשת ראה וכבר הדמות סלסלה "והעלתם ש---מה עולותיכם וזיבחיכם וכל מעשרותיכההם וכ----ל תשורת ידכהההם". מי שמצוי בקריאת התורה נוסח ספרד יודע שמאריכין מאד ומסלסלין ומדגישין, ולהעצמת הדרמה עושים ככה עם הידיים.
כהרון דווקא לא עשה ככה עם הידיים, אלא סלסל, הדליק את הגז, הניח מחבט שפך שמן ושם דג. היות והרוחב הכללי של המטבח היה כמטר וחצי, הִטָּגֵן הדג במרחק של חצי מטר וריקושטים עפו גם עלינו. השיעור התנהל באופן שכהרון מסלסל ומסתובב להיטיב את תנוחת הדג. מסתובב אלינו ומסתובב את הדג, ולא מפסיק לסלסל.
בנקודה זו מתחיל להתפתח צחוק מטריד ומסוכן, מסוכן כי הוא מחניק אותך ולא מאפשר לך להעלים אותו מהמלמד. כהרון שאינו מבין את הסיטואציה נעלב ונוזף ומרצה ארוכות על המעבר מילדות לבגרות ועל האחריות הנלווית לכך ורוכן לעברנו בגופיה ומגבת על הכתף מנפנף במרית: ברור לכם שבחוץ לארץ ילד בגילכם יוצא לעבודה ועוזר בפרנסת הבית?
אז מאיר אמר שאנחנו חולים וצריכים ללכת הביתה לקחת תרופות. גם תרופות אתם לוקחים ביחד? שאל, ושחרר אותנו.
ביום ג' התיישבנו והדג כבר הִִטָּגֵן חצי דרך, וכמו שמתרגלים לטיפוסים כמו אבי ניסנקורן בתור שר משפטים, כך מתרגלים גם לדג שמך ירקרק מִטָּגֵן בשיעור קריאה בתורה של פרשת "ראה".
הפעם הוא פנה אלי וביקש שאמשיך בקריאה, אז המשכתי.
"ואכלתם ש-----מה לפני ה' אלוהיכההם ושמחחחתם בכל משלח ידכהההם" - לא "ושמכתם" אלא "ושמחתם" נופף במרית, ולא "משלכ" אלא "משלח". לא ב-ככיית אלא ב-חית עמוקה, שה' יבין אותך חייך החזן כהרון וצדק אלף ומאה פעם כפול שניים. עכשיו אתה - פנה למאיר - תחזור על יגאל ותקפיד על ה-חית.
הבעיה שבדיוק התחלף למאיר הקול וכדרכם של מתבגרים יצא לו קול בסגנון יודל, מעברים בלתי נשלטים מגבוה לנמוך ולהפך - הצחוק היה בלתי נשלט גם הוא, והשיעור נחרב שוב
"ואכלתם ש-----מה לפני ה' אלוהיכההם" דמע מאיר בסגנון יודל. העיניים של החזן כהרון נפערו וגביניו התעקמו, אפעפיו הוצרו ונחיריו התעגלו, לכו מפה הבייתה אתם חולים ויש לכם המון תרופות לבלוע צעק, ואוי ואבוי לשניכם אם תחזרו ביום ה' עם ככייית וסופכם יגיע אם לא תשתו בקבוק שמן להחליק את היודל החוצה מהגרון - עבודת פרך מצפה לי עם אלה שמענו אותו ממלמל, ורץ להקפיץ את המושט.
האמת היא שאני לא זוכר איך הלך בבית הכנסת בקריאת התורה אבל עובדה שנשארנו בחיים. נשף בר המצווה נערך בשבת "ראה" העוקבת באולמי בריכת "גלית" ז"ל.
מאז חלפו 47 שנין ואני סוחב איתי את החוויה, וגם את הפרשה, ואת דפי הדרשה כתובה בידי אבא שלי ואת האנציקלופדיה להומור שקיבלתי מתנה מהחזן כהרון, ראש החזנים בבית הכנסת הגדול נוסח ספרד שכונת רמת ישראל

רחוב ע"ש זאב רווח (פב 18.8.20)

 ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נקט יוזמה ברוכה לקרוא רחוב בעיר על שמו של השחקן העילוי, היוצר הגאון, הזאב המתוק, זאב רווח, לרגל הגיעו לגבורות.

זאב רווח ידוע גם כפורץ גבולות ומנפץ תקרות זכוכית. הוא הראשון שהביא את הרוח הישראלית ילידית לתיאטרון ולקולנוע, תקע את חכם חנוכה באף של ממסד התרבותי החיוור, וחיטט עמוק פנימה כמו מטוש קורונה.
הממסד עיקם את האף וכינה את עבודתו הקולנועית בכינוי הגזעני "סרטי בורקס", לאמור שאוכלי הבורקס חסרים את היכולות האומנותיות של בולסי רגל קרושה.
הקהל חשב אחרת והפך - מלמטה - את האומנות של רווח לסוגה עילית. מבקרי האומנות גידפו אך הקהל והקופות בירכו, במאות אלפי כרטיסים. סרטיו הפכו לחובה בכל בית, אם בקלטות VHF שחורות ענקיות ועד לקבצים בענן של המחשב הביתי, ועבודתו הפכה לקלסיקה שאין חולק על ערכה האומנותי.
והנה, במקום מצהלות שמחה ותרועות ברכה, צצה להקת זאבים רשעים מהטונדרות המדומיינות של הרשתןות החברתיות והסתערה לסכל את היוזמה, וזאת לאור "עברו" של רווח.
ממש אותה להקה קולנית צצה לפני מספר שנים לסכל את בחירתו להשיא משואה ביום העצמאות.
ומהו העבר הנורא של רווח? שנחקר בעבר הרחוק בתלונות על הטרדה מינית ברף התחתון, ובתום החקירה נגנזו התלונות, ורווח והצלה עמדו לזאב.
אינני יודע אם זאב רווח הביע הסכמה ליוזמה אבל בדבר אחד אני בטוח. היוזמה לקרוא רחוב על שמו מכבדת את רמת גן יותר משהיא מכבדת אותו (ואולי זה הזמן לשאול מדוע טרם הוענק לו בפרס ישראל בתחומי אומנותו).
זאב מתוק אחד ויחידי, עדיף אלף פעם על פראי-זאבים, וחזקה על ראש העיר שיתעלם ויגשים את היוזמה, ואו אז הרווח יהיה כולו של רמת גן.