בשנת 256 לפנה"ס נתכנסו ציי רומא וקרתגו זה מול זה בכף אקנומוס אשר בסיציליה, במסגרת המלחמה הפונית ה-1 שהיתה מעין מלחמת עולם בין שתי מעצמות אבל גם בין שתי תפיסות עולם.
מעצמה אחת רצתה לכבוש והשניה לסחור. את הקרתגינים עניינו נקודות המסחר בערי החוף ומצידם שרומא תשלוט כאוות נפשה בתוך סיציליה. אבל רומא רצתה קודם לכבוש ולשלוט בכלכלה כפועל יוצא.
ההיסטוריון פוליביוס טען שיתכן שהעניין היה מסתיים ב- Amikiea - הסכם פשרה, אבל היתה בסנט הרומי סיעה קיצונית שגברה, מה שהביא לפוזה שתיארתי במשפט הראשון לעיל.
גם התפיסות הלוחמתיות היו שונות. בעוד שהקרתגינים צדדו בתימרונים זריזים שיסתיימו בנגיחת ספינת האויב והטבעה, הרומים העדיפו קרב צמוד ושאפו לקשור את ספינות קרתגו באופן שיאפשר לחיילים לקפוץ לסיפון ולנהל לחימה פנים אל פנים. לשם כך המציאו דוקרן הצמדה שכינויו corvus ("עורב").
כך או כך, רומא דקרה, הצמידה, לחמה פנים אל פנים ונצחה, הדרך אל קרתגו היתה פתוחה, קרתגו נעלמה ותפיסת העולם הרומית, נצחה.
בזכות עורב קטן ודוקרני ההיסטוריה הלכה בנתיב המוכר לנו עד ימינו ומי יודע לאיזה מקום היא היתה לוקחת אותנו לו רק קרתגו היתה ממציאה תשובה לעורב.
זהו, סיימתי, את הקישורים ההכרחיים לבבצ"צ ולמנהיגותו הדורכת במקום, ולמחירים שזה עלול לגבות מאיתנו, תעשו לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה