טוב.. טוב.. בסדר.. על מה את צועקת וצוחקת?! על שלא סיפרתי אודותיך?! התכוונתי לעשות את זה אבל תפסת לי את כל הזמן האחרון וגם שברת לי את הדיאטה.
את לא מבינה שלצעוק ולצחוק בעת ובעונה אחת זה מבלבל את עור התוף - אבל ממתי נשים הבינו משהו, מלבד את נפש זולתן?
זה אך טבעי שאהבת להתבטא בצעקות מתובלות בדאחקות - ככה כולם עושים בשכונת שעריים בעיר רחובות בה נולדת לפני שמונים ושתיים שנים. גם אמא שלך, מרים, הייתה יודעת לצעוק ולצחוק מעשה ידי אומן: צעקה וצחקה על מקייטן 'שכיר החרב' שתמך בבן גוריון, צעקה וצחקה עליך כשביקשת משכורת על שעזרת לה בגן לילדים יתומי שואה שניהלה בהתנדבות בחצר ביתה, וכך עשתה כשאיתרה והכתה את האצ"לניקים שדנו אותך למלקות על שערקת ללח"י.
מגיל שלוש עד בגרות, הכרחת אותי בצעקות מחויכות לבלוע "שמן דגים" כי זה בריא וישמין אותי שלא אהיה רזה, כמו חבר שלי נני, שכולם ידעו ששמים לו אבנים בכיסים פן יעוף ברוח.
זוכרת מתי הכי הכי צעקת וצחקת? כשהייתי מביא לך מתנות מהגן: תולעי משי וחשופיות.. אוח' אוח'.. כמה היית צועקת וצוחקת.. בורחת וצועקת, קופצת וצוחקת.. היית נעצרת רק כשהייתי אומר לך שהבאתי לך מתנה כי אני אוהב אותך.
ב'יסודי' צעקת וצחקת כשהייתי שוכח לחזור הביתה, וב'תיכון' על שהייתי שוכח להכין שיעורים. היית גם צועקת וצוחקת עלי כשהייתי רץ יחף לחוף פרישמן עם החברים, גם אם היית תוהה אם נני יחזור איתנו הביתה או שמא ינשב הרוח ויעיף אותו לקפריסין.
בצבא צעקת וצחקת על שיצאתי לחופשה מידי עידן ועידנים ולא התעניינת כשהסברתי שזה לא תלוי בי, ו'קורס קצינים, על גופתי, מספיק שלוש שנים וגם זה יותר מידי', גם צעקת וצחקת באוזני כל מי שלא הצליח לברוח, בדבר שלושת התארים שהביא לך התכשיט מאונ' ת"א.
כשהתחתנתי (סופסןף) צעקת וצחקת על יהודית שהסכימה לסבול אותי וכשנולדו ילדי לימדת אותם לצחוק ולצעוק עלי (מומחים בזה זוג החרקים).
גם אבא (שהיה בעצמו ממזר לא קטן) לא נמלט מגורלו. כשהיה עוקץ ומרגיז אותך.. עוקץ ומרגיז.. היית מחרישה לו את קונכיית האוזן התיכונה והיה נכנע חיש מהר, מחבק אותך ומצהיר: "אשת חיל מי ימצא??? שמואל מצא!!!"
המשכת לצעוק ולצחוק בגיל 70 וכשהגעת לגבורות רק השתבחת באומנות זו.
והנה, לפני שני שליש ירח, בירכתי חודש כסלו, סמוך ליום הולדתך, חלית בשפעת שהסתבכה לדלקת ריאות, וברגע שנפלת לידיו של המוסד המכונה "איכילוב", עשה הוא את מה שהוא מומחה בו: השבית את מערכות גופך אחת לאחת, כולל את מע' ההגברה, ולאחר שבעת ימים כיבה את מבטך - ואנוכי יתום בן 54 שנים, ומי יצעק ויצחק עלי עכשיו?
.. אוי.. רגע.. מי צועק וצוחק ממעל? אה.. אימא שולמית.. רק רציתי לציין שעוד נכונו לנו עלילות כהנה וכהנה בשדות הציד הנצחיים.. אל תשכחי לבקר אותי בחלום מפעם לפעם.. ועד שנפגש, מסרי נשיקות לאבא שמואל.. בצעקות וצחוקים כמובן
(תודה לאשתי ואחיותי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה