היסטוריונים שלחו מכתב (נעוץ בתגובית) לממשלת ישראל ובו הם מאיימים ש"..תהליך ההרס של מוסדות המדינה בתחומי החוק והמשפט, הכלכלה, החינוך והתרבות, הבריאות והרווחה.." לא יעבור לה בשקט והיא תעמוד לדין ההיסטוריה.
הטיפוסים המלומדים לא פירטו מהות ההרס, מנין בא, מהו שיעורו, מי ניזוק, איך ניזוק וכמה יעלה לנו לפייס אותם שלא ישכתבו את ההיסטוריה.
היות ולמדתי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב לפני שהתדרדרתי למשפטים, למדתי שהיא איננה ברת מחקר אלא במרחק זמן מספיק לקבל פרספקטיבה היסטורית. נדמה זאת להיסטוריון שיושב במאדים המרחק ובפרספקטיבה, להביט במציאות שהתרחשה בעבר בכדוה"א - ללא השפעות, מכל היבטיה, במנותק מעושיה.
מזה עולה ש'היסטוריון' שכותב היסטוריה בת זמנו, איננו היסטוריון אלא כרוניקן שבמקרה הטוב עושה עבודה עיתונאית ובמקרה הרע עושה דברו של פטרון כלשהו. בשני המקרים החומר בעל הערך ההיסטורי הוא מוגבל וירוד.
ומתוך המכתב צץ הכותב. החתומים על המכתב, מאיימים איומי סרק בלתי מקצועיים שכל היסטוריון מתחיל יזרוק לפח - דימו עצמם אֵל-סִיד ויצאו הברון מנכאוזן.
נ.ב. וזה שאת הרשימה פותח אוחנה ונועל רצבי, לא אומר ש99% מהתווך אינו מאוכלס בטיפוסים מהסוג של.. (היות ואני מעוניין בהמון לייקים לא אכתוב נטלי המחרבנת או הבובה עם הזיגי זיגי הוורוד מהפגנות הקריז בכיכר פריז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה