שאפו לביבי (ולממשל טראמפ) גם על מרוקו. ועכשיו להרהורים.
--- כמו עם המפרציות, גם אתה שרר שלום דה פקטו ארוך שנים.
--- אמנם חשיבות גדולה בהפיכת הדה-פקטו לדה-יורה, ליחסים פורמליים וגלויים, כפופים להסכם משפטי, אך יש לזכור שהסכנה לביטחוננו לא חלפה, שחברותינו החדשות אינן גובלות בנו וחלקן בתוקפנות הערבית נגדנו היה מינורי, אם בכלל.
--- מי ימנף את זה, איך, ולאן? התשובה ברורה - אני, אבל בהינתן 1.5 תומכים, הסיכויים נוטים נגדי. משכך, בשלב זה אתרכז במתן עצות.
--- ביבי צריך ללכת וכתבתי על כך לא מעט (משך כהונה, נרפות, צוללות), אבל נשים כל זה בצד ונשאל האם ביבי מסוגל?
--- ביבי יכול אך לא מסוגל, וכך בנט וכך סער וכל המנהיגות הגנרית האשכנזית, החרוצה, הרדופה, הבלתי יציבה, שהתחילה טוב וגמרה כסמולתחת. שמדברת אמריקאית שוטפת אך לא מילה במזרח תיכונית, ואת הסחורה הזו מסוגל לספק רק ראש ממשלה יהודי-עברי, ראוי, חריף ושאפתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה